שינון תניא בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך)
 
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
חסידי חב"ד לאורך כל הדורות נהגו לשנן בעל-פה את ספר ה[[תניא]], תוך דיוק רב על היצמדות מוחלטת לאותיות התניא, ושימת דגש על לימוד י"ב פרקיו הראשונים של ספר התניא. בשינון זה טמונות סגולות נפלאות, וביניהם: טהרת האויר, זיכוך הנפש, שמירה מפני מחשבות זרות, תיקון לחטאות-נעורים, והתקשרות לרבותינו נשיאינו.
חסידי חב"ד לאורך כל הדורות נהגו לשנן בעל-פה את ספר ה[[תניא]], תוך דיוק רב על היצמדות מוחלטת לאותיות התניא, ושימת דגש על לימוד י"ב פרקיו הראשונים של ספר התניא. בשינון זה טמונות סגולות נפלאות, וביניהם: טהרת האויר, זיכוך הנפש, שמירה מפני [[מחשבות זרות]], תיקון לחטאות-נעורים, ו[[התקשרות]] ל[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]].
 


==חשיבות השינון והחזרה ברחוב==
==חשיבות השינון והחזרה ברחוב==
שורה 40: שורה 41:


===עצה לספיקות באמונה===
===עצה לספיקות באמונה===
'''"במענה על מכתבו בו מתאונן על מצבו ברוחניות, וברפט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'... - הסגולה לזה הוא להרבות באמירת אותיות התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתוף לידע אותן בעל-פה, היינו איזה ענינים מן התורה, ובפרט משניות ותניא"'''{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' קכג.}}.
'''"במענה על מכתבו בו מתאונן על מצבו ברוחניות, וברפט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'... - הסגולה לזה הוא להרבות באמירת אותיות התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתו, לידע אותן בעל-פה, היינו איזה ענינים מן התורה, ובפרט משניות ותניא"'''{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' קכג.}}.


===עצה למחשבות זרות===
===עצה למחשבות זרות===
במקום אחר באגרות-קודש{{הערה|חט"ז עמ' רסג.}} כותב כ"ק אדמו"ר שליט"א לא' שמתלונן על מחשבות זרות המבלבלות אותו: '''"כבר מלתו אמורה בראשית והתחלת כל הארבעה חלקי שולחן ערוך, "שיויתי ה' לנגדי תמיד" . . ומהנכון בכדי לחזק פעולת ההתבוננות בהאמור, שילמוד עד שידע בעל פה ריש פרק מ"א אשר בספר תניא קדישא, עד לדף נ"ו עמוד ב, תיבות "לפני המלך""'''.
במקום אחר באגרות-קודש{{הערה|חט"ז עמ' רסג.}} כותב כ"ק אדמו"ר שליט"א לא' שמתלונן על [[מחשבות זרות]] המבלבלות אותו: '''"כבר מלתו אמורה בראשית והתחלת כל הארבעה חלקי שולחן ערוך, "שיויתי ה' לנגדי תמיד" . . ומהנכון בכדי לחזק פעולת ההתבוננות בהאמור, שילמוד עד שידע בעל פה ריש פרק מ"א אשר בספר תניא קדישא, עד לדף נ"ו עמוד ב, תיבות "לפני המלך""'''.


בנוסף לאמור לעיל, מביא הרבי את לימוד התניא כסגולה לענינים נוספים כגון תיקון המידות{{הערה|אג"ק ח"ו עמ' שט.}}, זיכוך הנפש והיפטרות מכף הקלע{{הערה|לוח "היום-יום...", ז' טבת.}}, הינצלות ממידת הכעס{{הערה|אג"ק ח"ו עמ' שנז (באידיש).}}, תיקון לחטאות נעורים{{הערה|אג"ק חי"ד עמ' ריב.}}, ועוד.
בנוסף לאמור לעיל, מביא הרבי את לימוד התניא כסגולה לענינים נוספים כגון תיקון המידות{{הערה|אג"ק ח"ו עמ' שט.}}, זיכוך הנפש והיפטרות מכף הקלע{{הערה|לוח "היום-יום...", ז' טבת.}}, הינצלות ממידת הכעס{{הערה|אג"ק ח"ו עמ' שנז (באידיש).}}, תיקון לחטאות נעורים{{הערה|אג"ק חי"ד עמ' ריב.}}, ועוד.

תפריט ניווט