מחשבות זרות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,443 בתים ,  20 אוגוסט
הוספת מקור
(הוספת ערך)
 
(הוספת מקור)
(27 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מחשבות זרות''' הינו ביטוי כללי למחשבות הטורדות את האדם בשעה שהוא עוסק ב[[עבודת ה']] כגון בשעת ה[[תפילה]] או בשעת לימוד התורה.
'''מחשבות זרות''' הינו ביטוי כללי למחשבות הטורדות את האדם בשעה שהוא עוסק ב[[עבודת ה']] כגון בשעת ה[[תפילה]] או בשעת [[לימוד תורה|לימוד התורה]].


==מקור הביטוי==
==מקור הביטוי==
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עיקר הקשר בין האדם לבוראו התמקד בעבודת ה[[קרבן|קרבנות]] של ה[[כהן|כהנים]] בבית המקדש.
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עיקר הקשר בין האדם לבוראו התמקד בעבודת ה[[קרבן|קרבנות]] של ה[[כהן|כהנים]] בבית המקדש.


כאשר האדם היה חוטא ופוגם בקשר בינו לבין הקדוש ברוך הוא, הוא היה צריך להביא קרבן אשם, על מנת לכפר על חטאו ולחזק את הקשר בינו לבין אלוקים. כך גם כאשר אירע לאדם נס, הוא היה צריך להביא קרבן תודה, ולהודות בבית המקדש לה'.
כאשר האדם היה חוטא ופוגם בקשר בינו לבין [[הקדוש ברוך הוא]], הוא היה צריך להביא קרבן אשם, על מנת לכפר על חטאו ולחזק את הקשר בינו לבין אלוקים. כך גם כאשר אירע לאדם [[נס]], הוא היה צריך להביא קרבן תודה, ולהודות בבית המקדש לה'.


אחד מהדינים בהבאת הקרבן היתה, שהאדם צריך לטהר את מחשבותיו, ולכוון בשעת הקרבן רק על הענין לשמו הוא מביא את הקרבן, ובאם לא, הקרבתו אינה נחשבת והוא צריך להקריב קרבן נוסף. מחשבות אלו נקראות בספרות התורנית 'מחשבת פיגול', או 'מחשבת חוץ'.
אחד מהדינים בהבאת הקרבן הייתה, שהאדם צריך לטהר את מחשבותיו, ולכוון בשעת הקרבן רק על הענין לשמו הוא מביא את הקרבן, ובאם לא, הקרבתו אינה נחשבת והוא צריך להקריב קרבן נוסף. מחשבות אלו נקראות בספרות התורנית 'מחשבת פיגול', או 'מחשבת חוץ'.


עם חורבן [[בית המקדש]], החליפה ה[[תפילה]] את עבודת הקרבנות בקשר שבין האדם לבוראו, והביטוי מהלכות הקרבת הקרבן נלקח בהשאלה למחשבות שאינם מענין התפילה הטורדות את האדם.
עם חורבן [[בית המקדש]], החליפה ה[[תפילה]] את עבודת הקרבנות בקשר שבין האדם לבוראו, והביטוי מהלכות הקרבת הקרבן נלקח בהשאלה למחשבות שאינם מענין התפילה הטורדות את האדם.
==חומרת המחשבה==
כבר בדברי חז"ל מצינו כי "הרהורי עבירה קשים מעבירה"{{הערה|יומא כט, ב.}}, ביטוי המלמד כי מבחינה מסויימת כאשר אדם חוטא בכח המחשבה שלו הדבר אפילו חמור יותר מאשר אם היה עושה את מעשה העבירה עצמה.
בטעם הדבר נאמרו פירושים רבים, ומהם; היות וכאשר אדם חוטא במחשבה בלבד הוא לא מרגיש צורך להתחרט על כך{{הערה|ה'אור החיים'.}}, היות והפעולה של העבירה בנפש עמוקה יותר{{הערה|ה'בן איש חי' בספרו בן יהוידע. הרמב"ן באגרת הקודש פרק ה.}}, ועוד.
בתורת החסידות מוסבר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/632b/2/3/548 תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמוד תקמח].}} ש[[לבוש המחשבה]] הינו לבוש קרוב יותר לנפש עד שהוא מאוחד עם הנפש ולכן האדם לא יכול להפסיק אפילו רגע אחד מלחשוב, ולכן כאשר אדם פוגם בלבוש זה הוא פוגם במקום יותר עמוק בנפש שלו{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|79719|איך נראים החיים של "רשע וטוב לו"? ● שיעור תניא||ו' טבת תשע"ד}}}}.


==סוגים במחשבות זרות==  
==סוגים במחשבות זרות==  
ישנם סוגים שונים של מחשבות זרות, כגון הרהורים הקשורים לעניני [[פרנסה]], המבלבלים את האדם ולא מאפשרים לו להתרכז, או מחשבות אסורות, כמו הרהורי עבירה, או הרהורי [[עבודה זרה]].


ישנם סוגים שונים של מחשבות זרות, כגון הרהורים הקשורים לעניני פרנסה, המבלבלים את האדם ולא מאפשרים לו להתרכז, או מחשבות אסורות, כמו הרהורי עבירה, או הרהורי עבודה זרה.
למרות שבדרך כלל הביטוי מכוון כלפי מחשבות שונות העולות לאדם במוחו בשעת עבודת ה', במשמעות כללית יותר כל פעולה שהאדם עושה מתוך נגיעות אישיות, נחשב הדבר כ'[[מחשבה]] זרה', היות שמחשבות ואינטרסים אלו 'זרות' לענין שבו הוא עוסק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/6/40 שיחת י"ב תמוז תשי"ג] ועוד.}}.


למרות שבדרך כלל הביטוי מכוון כלפי מחשבות שונות העולות לאדם במוחו בשעת עבודת ה', במשמעות כללית יותר כל פעולה שהאדם עושה מתוך נגיעות אישיות, נחשב הדבר כ'מחשבה זרה', היות שמחשבות ואינטרסים אלו 'זרות' לענין שבו הוא עוסק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/6/40 שיחת יתמוז תשי"ג] ועוד.}}.
ה[[תורה]] אוסרת על האדם להרהר במחשבות זרות{{הערה|דבר זה נלמד מהפסוק (במדבר טו, לט): "ולא תתורתו אחרי לבבכם", הנאמר ב[[קריאת שמע]].}}, אך באם הדבר לא התבטא במעשה בפועל, האדם אינו נענש על המחשבה, היות ולא ניתן להעניש אדם על דברים שבמחשבה.


התורה אוסרת על האדם להרהר במחשבות זרות{{הערה|דבר זה נלמד מהפסוק (במדבר טו, לט): "ולא תתורתו אחרי לבבכם", הנאמר ב[[קריאת שמע]].}}, אך באם הדבר לא התבטא במעשה בפועל, האדם אינו נענש על המחשבה, היות ולא ניתן להעניש אדם על דברים שבמחשבה.
==התמודדות עם מחשבות זרות==
===התמודדות כללית===
במכתב ש[[הרבי]] השיב ל[[יהודי]] שהתאונן שיש לו מחשבות זרות המבלבלות אותו, הרבי הורה לו לבדוק את ה[[תפילין]] שלו שתהיינה כשרות כדין.{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} בהזדמנות אחרת הורה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' רסג.}} לשנן בעל פה את תחילתו של פרק מ"א ב[[ספר התניא]] (עד המילים "לפני המלך"), קטע העוסק בכך ש[[הקדוש ברוך הוא]] [[משגיח]] באופן תמידי על האדם, ולחזור מידי בוקר על קטע זה קודם התפילה.


==התמודדות עם מחשבות זרות==
מבואר בחסידות<ref>ד"ה וישלח יהושע סה"מ מלוקט ב.</ref>, שהדבר החשוב ביותר על מנת לדעת איך לא לחשוב [[מחשבות זרות]], הוא לדעת, שלבוש ה[[מחשבה]], נמשל ל[[עור]], וכמו שלא ניתן להסיר את לבוש העור, לא ניתן לא לחשוב כלל. אבל, לעומת זאת, ניתן להחליפם במחשבה אחרת (של [[קדושה]], או בדיעבד של [[קליפת נוגה]]), ולכן חייב כל אחד מיודעי ספר שידע דברי תורה בעל פה, על מנת שיוכל כל רגע 'לשלוף' מחשבה חילופית<ref>היום יום יא טבת. ועוד. ועוד.</ref>.
===התמודדות כללית==
במכתב שהרבי השיב ל[[יהודי]] שהתאונן שיש לו מחשבות זרות המבלבלות אותו, הרבי הורה לו לבדוק את ה[[תפילין]] שלו שתהיינה כשרות כדין. {{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}}


===בשעת התפילה===
===בשעת התפילה===
שורה 28: שורה 36:


==בפולקלור החסידי==
==בפולקלור החסידי==
ב[[סיפורי חסידים]] מופיע שאחד מחסידי פולין שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מדוע חסידים לא מתפללים בחיפזון, כדי לקצר את זמן התפילה ו'לברוח' מהמחשבות זרות שעולות להם בשעת התפילה, והמשיל זאת ליהודים הנוסעים בעגלה ובאים נערים ומתחילים ליידות עליהם אבנים, ובודאי שהעצה במקרה שכזה היא להצליף בסוסים ולברוח מהמקום.
ב[[סיפורי חסידים]] מופיע שאחד מחסידי [[פולין]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מדוע חסידים לא מתפללים בחיפזון, כדי לקצר את זמן התפילה ו'לברוח' מהמחשבות זרות שעולות להם בשעת התפילה, והמשיל זאת ליהודים הנוסעים בעגלה ובאים נערים ומתחילים ליידות עליהם אבנים, ובוודאי שהעצה במקרה שכזה היא להצליף בסוסים ולברוח מהמקום.
 
ענה לו הרבי: עצה זו נכונה כאשר הנערים רודפים אחרי העגלה, אבל כאשר הם הצליחו לעלות על העגלה, לא יעזור להצליף בעגלה ולמהר את נסיעתה, אלא יש לעצור את העגלה, להיאבק איתם ולגרשם{{הערה|[[נפתלי צבי גוטליב]], פניני הכתר - תפילה, עמוד 357.}}.


ענה לו הרבי: עצה זו נכונה כאשר הנערים רודפים אחרי העגלה, אבל כאשר הם הצליחו לעלות על העגלה, לא יעזור להצליף בעגלה ולמהר את נסיעתה, אלא יש לעצור את העגלה, להיאבק איתם ולגרשם{{הערה|[[נתפלי צבי גוטליב]], פניני הכתר - תפילה, עמוד 357.}}.
==לקריאה נוספת==
*חיים ברנדלר, '''מחשבות זרות בתפילה ודרך מניעתם על פי תורת החסידות''', קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת גליון קנט (י"ט כסלו תשפ"ג) עמוד 169


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=114 העלאת המידות של המחשבה זרה - לאור השיטות השונות בתורת החסידות], מתוך פרדס חב"ד, באתר שטורעם.
*[http://www.col.org.il/files/0.2585988598_1404513.pdf לקט מכתבי הרבי בענין מחשבות זרות] - [[גליון לקראת שבת]], [[פרשת בלק]] [[תשע"ג]] עמוד כא ([https://col.org.il/news/131907 כך להתמודד כשמחשבות זרות טורדות ומפריעות לעבודת השם]).
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=114 העלאת המידות של ה[[מחשבה]] זרה - לאור השיטות השונות בתורת החסידות], מתוך פרדס חב"ד, באתר שטורעם.
*[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67571 מחשבות זרות - קריקטורה של האמן החסידי אברימי זקס] {{אינפו}}
*[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67571 מחשבות זרות - קריקטורה של האמן החסידי אברימי זקס] {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2039114 אני אוהב לדמיין שאני עושה עבירות. זה בסדר?]''' {{בית חבד}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
413

עריכות

תפריט ניווט