10,863
עריכות
ליאזנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
ק.פ.
מאין תקציר עריכה |
מ (ק.פ.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ליוזנא.jpg|left|thumb|250px|הכניסה לעיירה ליאזנא]] | [[תמונה:ליוזנא.jpg|left|thumb|250px|הכניסה לעיירה ליאזנא]] | ||
ליאזנא (באנגלית: Liozno, ברוסית: Лиозно), הינו יישוב עירוני בפלך מוהילוב שבמדינת בלרוסיה, שהיווה את ערש צמיחתה של חסידות חב"ד. כיום רוב תושבי היישוב הינם | '''ליאזנא''' (באנגלית: '''Liozno''', ברוסית: '''Лиозно'''), הינו יישוב עירוני בפלך [[מוהילוב]] שבמדינת [[בלרוסיה]], שהיווה את ערש צמיחתה של [[חסידות חב"ד]]. כיום רוב תושבי היישוב הינם [[גוי]]ים, ולא נשאר זכר למורשת ה[[יהודי]]ת המפוארת של המקום. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז ויטבסק למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שהיתה אז נתונה תחת שליטת ממשלת פולין, בסמיכות לתחנת הרכבת בסמולנסק. ביישוב התיישבו יהודים רבים, ובשנת ה'תי"ד הגיע לשיא של התיישבות יהודית במקום, כשרוב תושבי היישוב היו יהודים. | היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז [[ויטבסק]] למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שהיתה אז נתונה תחת שליטת ממשלת [[פולין]], בסמיכות לתחנת הרכבת בסמולנסק. ביישוב התיישבו [[יהודים]] רבים, ובשנת ה'תי"ד הגיע לשיא של התיישבות יהודית במקום, כשרוב תושבי היישוב היו יהודים. | ||
הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד | הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד ל[[תורת החסידות]]. אחד מתושבי העיר, סב אמו של [[אדמו"ר הזקן]], רבי אברהם, התקרב ל[[בעל שם טוב]], והתחיל לפעול בהפצת שיטת החסידות בין תושבי העיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב'.}}. | ||
בהמשך, [[ישראל ברוך פוזנר|רבי ברוך]] חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - [[אדמו"ר הזקן]]. | בהמשך, [[ישראל ברוך פוזנר|רבי ברוך]] חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תקכ"ט]] חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את [[אדמו"ר הזקן]], כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד ה[[מרא דאתרא]]. | בשנת [[תקכ"ט]] חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את [[אדמו"ר הזקן]], כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד ה[[מרא דאתרא]]. | ||
כשאדמו"ר הזקן הגיע להתיישב בעיר, פתח במקום ישיבה | כשאדמו"ר הזקן הגיע להתיישב בעיר, פתח במקום [[ישיבה]] ל[[אברכים]] צעירים, והדריך אותם בלימוד, כשאחיו הצעירים מסייעים לו בניהול הישיבה שמנתה כמאה תלמידים. | ||
ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של | ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת [[חסידות חב"ד]], והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של אדמו"ר הזקן הצטמצם והוא לא יכל להמשיך ולכהן בתפקיד הרבנות, וביקש מהנהלת הקהילה למנות תחתיו רב אחר, כשהוא מתנה שאת השאלות בענייני [[טומאה]] ו[[טהרה]] ימשיכו להפנות אליו. | ||
בשנת [[תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] על מנת לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך כשהגיעה השיירה למוהילוב, הורה לו רבי מנחם מענדל להישאר להנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, והוא חזר לוילנא, כשתושבי העיר מקבלים על עצמם את הוצאות אחזקת ביתו, והכנסת האורחים שיגיעו לקבל ממנו הוראות והדרכות | בשנת [[תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] על מנת לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך כשהגיעה השיירה למוהילוב, הורה לו רבי מנחם מענדל להישאר להנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, והוא חזר לוילנא, כשתושבי העיר מקבלים על עצמם את הוצאות אחזקת ביתו, והכנסת האורחים שיגיעו לקבל ממנו הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']]{{הערה|על פי הסיכומים שנערכו בין אדמו"ר הזקן והנהגת הקהילה בתיווך אחיו, התפרסמו באותו זמן [[תקנות ליאזנא]], שנועדו לאפשר לקהילת היהודים בליאזנא לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם.}}. | ||
לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר | לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר ב[[פטרבורג]] על מנת שתוכל לשמור את צעדיו, אך בהשפעת הפרית ששלט על מחוז העיירה [[ליאדי]], קיבל את אישור הממשלה להעתיק את מושבו ל[[ליאדי]], והוא עקר לשם יחד עם כל משפחתו ורבים מחסידיו. | ||
===בתקופת אדמו"ר האמצעי=== | ===בתקופת אדמו"ר האמצעי=== | ||
עם סיום מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג, בה ברחה משפחתו של אדמו"ר הזקן מפני נפוליון, לא היה למשפחתו של אדמו"ר הזקן להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן. | עם סיום [[מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג]], בה ברחה משפחתו של אדמו"ר הזקן מפני [[נפוליון]], לא היה למשפחתו של אדמו"ר הזקן להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן. | ||
בעקבות כך, מהכפר פיענא בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר [[אדמו"ר האמצעי]] ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ אדמו"ר האמצעי לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] שם המושל | בעקבות כך, מהכפר [[פיענא]] בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר [[אדמו"ר האמצעי]] ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ אדמו"ר האמצעי לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] שם המושל האזורי לקח על עצמו לבנות את ביתו של אדמו"ר הזקן ולעזור בכלכלת בני משפחתו. | ||
===בתקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ===בתקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
*[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]. | *[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]. | ||
*הצייר היהודי מרק שאגאל. | *הצייר היהודי מרק שאגאל. | ||
*מרת רחל, סבתו של רבי [[משה פיינשטיין]]{{הערה|רבי [[משה פיינשטיין]] מעיד בהקדמה לספר | *מרת רחל, סבתו של רבי [[משה פיינשטיין]]{{הערה|רבי [[משה פיינשטיין]] מעיד בהקדמה לספר השו"ת שלו 'אגרות משה', שהיתה ידענית גדולה, והוריה בקשו את רשותו של [[אדמו"ר הזקן]] שתשב בירכתי ה'[[חדר]]' המקומי בשעה שהילדים לומדים ותאזין לשיעורים מבלי להתערב, וכך יצא שלמדה באותו 'חדר' עם אדמו"ר הצמח צדק.}}. | ||
*[[אהרן לוין]] - רב העיירה בליאזנא. | *[[אהרן לוין]] - רב העיירה בליאזנא. | ||