תקנות ליאזנא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 26: שורה 26:
בתקנות שהתפרסמו בשנת תקנ"ו{{הערה|1=התקנות התפרסמו ביום שני [[כ"ז אדר ראשון]] תקנ"ו.}}, היו החמרות בחלק מההגבלות{{הערה|1=החסידים לא הורשו להגיע בשבת חנוכה, כל אחד מהרוצים לנסוע לליאזנא צריך קודם לכן לשאול שלושה מזקני החסידים בעירו, ורק באם לא ימצאו תשובה לשאלתו יורשה לנסוע, ועוד.}}, אך באופן כללי ההגבלות הוקלו בהרבה, ובראשם - החסידים הורשו להגיע פעמיים בשנה.  
בתקנות שהתפרסמו בשנת תקנ"ו{{הערה|1=התקנות התפרסמו ביום שני [[כ"ז אדר ראשון]] תקנ"ו.}}, היו החמרות בחלק מההגבלות{{הערה|1=החסידים לא הורשו להגיע בשבת חנוכה, כל אחד מהרוצים לנסוע לליאזנא צריך קודם לכן לשאול שלושה מזקני החסידים בעירו, ורק באם לא ימצאו תשובה לשאלתו יורשה לנסוע, ועוד.}}, אך באופן כללי ההגבלות הוקלו בהרבה, ובראשם - החסידים הורשו להגיע פעמיים בשנה.  


לא נשתמרו בידינו עדויות עד כמה שמרו החסידים בהקפדה על קיום התקנות, אך מה שידוע לנו{{הערה|1=שיחות קודש תשי"ז, עמ' קמג.}} הוא, שביום השנה לשחרור וגאולת אדמו"ר הזקן ממאסרו, בי"ט כסלו תק"ס - כבר בטלו לחלוטין{{הערה|בספר תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית מייחס הרב [[שלום דובער לוין]] את ביטול התקנות, לכך שאז החל הסכסוך בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]], והיו שהפסיקו להכיר בו כנשיא החסידות הכללית אלא נשיאה של תנועת חב"ד בלבד, וממילא מספר החסידים שנסעו אליו ירד.}}.
לא נשתמרו בידינו עדויות עד כמה שמרו החסידים בהקפדה על קיום התקנות, אך מה שידוע לנו{{הערה|1=שיחות קודש תשי"ז, עמ' קמג.}} הוא, שביום השנה לשחרור וגאולת אדמו"ר הזקן ממאסרו, בי"ט כסלו תק"ס - כבר בטלו לחלוטין{{הערה|בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] מייחס הרב [[שלום דובער לוין]] את ביטול התקנות, לכך שאז החל הסכסוך בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]], והיו שהפסיקו להכיר בו כנשיא החסידות הכללית אלא נשיאה של תנועת חב"ד בלבד, וממילא מספר החסידים שנסעו אליו ירד.}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

תפריט ניווט