7,986
עריכות
(הוספת ערך) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי''' (באידיש: '''"דעם מיטעלען רבי'ס קאפעליע'"'', או בקיצור: '''"הקאפעליע"'''), היתה מקהלה של אברכים צעירים [[בעל מנגן|בעלי כשרון נגינה]] בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]], שעסקו בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים בעלי רגש התואמים את הלך הרוח החב"די. | '''מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי''' (באידיש: '''"דעם מיטעלען רבי'ס קאפעליע'"''', או בקיצור: '''"הקאפעליע"'''), היתה מקהלה של אברכים צעירים [[בעל מנגן|בעלי כשרון נגינה]] בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]], שעסקו בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים בעלי רגש התואמים את הלך הרוח החב"די. | ||
==תולדות המקהלה== | ==תולדות המקהלה== | ||
המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | ||
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר במחיצת אדמו"ר האמצעי | תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | ||
בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה | בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[רבי נחום]].}}. | ||
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
המקהלה עצמה היתה מחולקת לשתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כ"ה תשרי תרצ"ו.}}, מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. | המקהלה עצמה היתה מחולקת לשתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כ"ה תשרי תרצ"ו.}}, מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. | ||
אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חט"ז עמוד 55.}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=244עמוד קצ אות פו.]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=244עמוד קצ אות פו.]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | ||
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרח"צ.}}. | כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרח"צ.}}. | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
*[[ניגון חב"ד לברכת כהנים]]. | *[[ניגון חב"ד לברכת כהנים]]. | ||
*[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]. | *[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]. | ||
*[[הקאפעליע (ניגון) | *[[הקאפעליע (ניגון)|הקאפעליע]]. | ||
==חסידים חברי המקהלה== | ==חסידים חברי המקהלה== |