יהודה מאיר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(סיום עריכה ראשונית)
מאין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
|השתייכות=
|השתייכות=
}}
}}
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' היה גאון ב[[תורה]] ו[[חסידות]], מ[[רב]]ני [[פולין]], ראש ישיבת 'חכמי לובלין'  ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא ונפטר ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]]. ארונו הועלה בשנת [[תשי"ח]] להר המנוחות ב[[ירושלים]].
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' היה גאון ב[[תורה]] ו[[חסידות]], מ[[רב]]ני [[פולין]], ראש ישיבת 'חכמי לובלין'  ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא ונפטר ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]]. ארונו הועלה בשנת [[תשי"ח]] ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].


==תולדותיו==
==תולדותיו==
שורה 31: שורה 31:
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".


בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו בפולין בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'הר המנוחות' ב[[ירושלים]].
בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו בפולין בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].


==עם הרבי==
==עם הרבי==

תפריט ניווט