יצחק שפרינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

במשך חייו הוא נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל [[בדק הבית]], יו"ר [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]], חבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] ו[[התנועה להסברה דתית בישראל]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וחבר בהנהלת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים ב[[ניו יורק]] על חשיבות [[מיהו יהודי|גיור כהלכה]], ו[[שלימות הארץ]].

ארגון [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]] הוקם בתקופת הגזירה של [[מיהו יהודי]], אז זעק הרבי בכל שבוע על האסון שהגזירה עלולה להמית על ה[[יהודים]] בכל העולם. מכיוון שהרבי הורה שכל הפעילות בנושא לא תיעשה בשם [[חב"ד]] הקים ר' איצ'ה את הארגון 'שופר אסוסיאייישן', שתפקידו, כ[[שופר]], להרים קול זעקה.

בשנת [[תשנ"ב]] היה ממארגני ריקודי השמחה ב[[770]] וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]].

מאז החל הרבי לעורר את להט האמונה בביאת המשיח, התעסק ר' איצ'ה בנושא בשיא ה[[קאך]].  

בימי [[מלחמת המפרץ]], בעקבות דברי העידוד של הרבי לתושבי [[ארץ הקודש]], באופן של הבטחה, ובהדגשה שחלילה מלעזוב את הארץ, חשב ר' איצ'ה שכדאי היה לארגן [[צ'רטר]] מיוחד בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מהשכונה שיטוסו לארץ ישראל בימי המלחמה, על מנת להדגיש שאכן [[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר בעולם.

על הצעה זו ענה הרבי: {{ציטוט|תוכן=לעשות תעמולה ככתוב בתורה דבנ"י דכאן, דעירו - והוא בראשם יוסיפו בתומ"צ בפשטות, ות"ח כשיודעיני כמה הוסיפו בפו"מ אזכיר עה"צ|מרכאות=כן}}

בעקבות מענה הרבי, התחיל יחד עם עם ר' [[מנחם נחום גרליצקי|מנחם גרליצקי]], בפעילות מאסיבית בנושא זה. הדפסת טפסים של החלטות טובות ל[[אנ"ש]] ולאנשים בחוץ במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. מידי שבוע היה מכניסי ל[[רבי]] מאות טפסים. באותה תקופה קיבל עשרות מענות קודש. היות ו[[הרבי]] כתב '''"דבנ"י דכאן דעירו"''' - החל להתעסק גם עם שאר ה[[יהודים]] שבעיר [[ניו יורק]].

החל משנת [[תשנ"ב]] ועד לשנים האחרונות הפיץ עשרות אלפי טפסים בעיתונות בהם קיבלו על-עצמם אנשים נשים וטף החלטות טובות על הוספה ב[[תורה]] וב[[מצוות]]. בתחילה היתה הכותרת של הטפסים "תן יד לביאת המשיח", אך לאחר זמן שינה ל"תן יד למלך המשיח".

בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא ר' איצ'ה, במבצע [[פרסום זהות משיח|פירסום זהותו של משיח]], בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם ר' איצ'ה בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]], וכדי לקבל את פניו עליהם [[קבלת המלכות|לקבל את מלכותו]] ולהוסיף במעשים טובים.

במשך החודשים שקדמו לפירסום המודעה, מאז תחילת שנת [[תשנ"ג]], עודד הרבי כמעט מידי יום את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", יותר אנשים ביקשו מ[[משיח|הרבי]] רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על כתב קבלת מלכותו, והרבי אישר זאת.

לאור העובדות הללו, שוחח ר' איצ'ה עם כמה מהפעילים הבולטים בפירסום ענייני הגאולה, והחליטו שמוכרחים להתחיל בפעולות עולמיות. כפירסום מודעה בעיתון "[[ניו-יורק טיימס]]" ובעיתונים נוספים. כל מי שעסק בפירסום ענייני [[גאולה ומשיח]], היה בדעה שהגיע הזמן לפרסם את זהותו של המשיח. אבל, היו עסקנים שונים שערמו קשיים בפניהם. הם טענו בלהט שפירסום כזה עלול להזיק לתדמית של [[ליובאוויטש]], עד כדי כך שיהודים עלולים להתרחק מליובאוויטש רח"ל. עסקנים אלו העלו גם סברא, שמכיוון שמדובר בפירסום בקנה מידה עולמי - אי אפשר לצאת לקמפיין כזה ללא רשות מפורשת מ[[משיח|הרבי]], בטענה, ש'''"תשובותיו של הרבי לפרוייקטים אחרים, מקומיים - אינן יכולות להוות רשות לפרוייקט כזה, אשר יביא את המסר לעשרות מליוני אנשים בארה"ב"''. וכן שפירסום זה חודר לתחומי המקורבים שבשאר המדינות, ובכך תהווה למקורבים תהיות בפני השלוחים שבאשר המדינות. המסקנה הייתה לשאול את [[הרבי]]. אם הרבי יאשר את הפירסום, הרי זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר שהרבי מעוניין בפירסום [[הרבי|זהותו]] כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, ולא זו בלבד, אלא שתהיה זו הוכחה גם שלדעת הרבי אין לחשוש כלל שפירסום זה ירחק יהודים מליובאוויטש.

לאחר הכנת המודעות כפי שהן היו אמורות להתפרסם - בשלושת השפות: [[לשון הקודש]], [[אנגלית]] ו[[אידית|אידיש]] - הוכסנו המודעות אל הרבי, כל מודעה בנפרד כשר' [[לייבל גרונר]] מקריא את הכותרות, תוך שהוא מציין גם שהכתובת למשלוח ההחלטות הינה ב-[[770]] איסטערן פארקווי. הרבי הביט בכל המודעות, וונתן את הסכמתו לפירסומן.

על מנת להעיד זאת בשער בת רבים, ביקש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהמזכיר הריל"ג יכתוב זאת, והוא אכן כתב לרב גורארי' תיאור מדויק על הסכמתו של הרבי לפירסום המודעה.

באותה תקופה, תבע א' מאנ"ש את הרב שפרינגר בבית משפט, בכך שאינו רשאי לפרסם מודעות בשמה של ליובאוויטש, והבלעדיות היחידה היא של הרבי. גזירה זו החזיקה כמה חודשים. באסיפת הרבנים שהתקיימה בחודש סיון [[תשנ"ג]], תקפו רבני אנ"ש את אותם הלוחמים באלקי ישראל, בין היתר אמר ר' [[דוד פלדמן]] אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל", הם אינם מאמינים כיום ברבי כלל. הוסיף ר' [[נחמן שפירא]] וסיפר על כל האישורים המפורשים שקיבל ר' איצה שפירנגר בעניין, ודרישתו של הרבי לפרסום משיח בעיתונות.

בעקבות גזירה זו, לא הוזכר שמו של הרבי, בקריאה לשמוע [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]], ועל כך יצא הזעם.

ב[[י"א אלול]] [[תשנ"ג]], הגיעה בשורה המשמחת, ובוטלה הגזירה, אשר שמו של [[הרבי]] מלך המשיח יותר לפרסום בעיתונות, ועדת החסידים צהלה ושמחה, כמפורט בארוכה ביומני התקופה.

במוצאי [[אחרון של פסח]] התוועד עם תלמידיו, תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ויומיים אחרי לקה באירוע מוחי, והובהל לבית הרפואה במצב קריטי. ביום ראשון [[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]] נפטר, והובא למנוחה בו ביום בחלקת חב"ד שב[[בית עלמין|בית העלמין]] מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.