מסכת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,872 בתים ,  19 באפריל 2013
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:


:::''[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערת שוליים|צ"ע האם [[רבה בר רב הונא]] היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.
{{ציטוטון|[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערת שוליים|צ"ע האם [[רבה בר רב הונא]] היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא}}.


על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
שורה 24: שורה 24:


הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.{{הערת שוליים|1=ראה עוד חידושי הרבי בענין על פי הקבלה ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=0220f93b-6ea9-4cdb-9a40-87601a089d8a&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=371 רשימות].}}
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.{{הערת שוליים|1=ראה עוד חידושי הרבי בענין על פי הקבלה ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=0220f93b-6ea9-4cdb-9a40-87601a089d8a&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=371 רשימות].}}
==הקורע בחמתו בשבת==
מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא "ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב", ומתרצת הגמרא "חמתו אחמתו נמי לא קשיא הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה", כלומר רבי יהודה ורי שמעון נחלקו האם מלאכה מל"ט מלאכות שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו. שואלת הגמרא: האם יתכן שהמשנה עוסקת באדם העובר על איסור חמור זה, של קריעת בגד מתוך כעס? ןהלא על כך אמר [רבי שמעון בן אלעזר]] משום חילפא בר אגרא שאמר משום ר' יוחנן בן נורי "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז שכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד ע"ז והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות.


השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת בגד כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון.
== באורים ב[[ירושלמי]] ==
== באורים ב[[ירושלמי]] ==


39,916

עריכות

תפריט ניווט