יצחק שפרינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, ובתור פליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור ל[[פולין]] בסיום המלחה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לחזור התגלתה התרמית, וב[[ליל שבת]] נשלחו כולם לגלות ב[[סיביר]]. כשהגיעו לסיביר שוכנו ב[[מחנה עבודה]], שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.

לאחר מכן התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי העיירה. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' איצ'ה.

בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת פולין לממשלת רוסיה להחזרת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת החליטו לעצור בדרכם עד לסיום המגיפות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]]. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.

כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה ל[[אנגליה]], החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו יחזקאל נדדו ל[[פראג]] מתוך מטרה להמשיך ל[[לונדון]]. ב[[פראג]] נכנסו ל[[בית החיים]] בו קבור [[המהר"ל מפראג]], ואחיו ר' יחזקאל הכניס פתק בו כתב 'שנהיה חסידים'.

אחרי תקופה קצרה ב[[צרפת]] הפליגו ב[[אוניה]] לכיוון [[ארץ הקודש]], והיו מהמתיישבים הראשונים ב[[כפר חב"ד]]. האחים יחזקאל ור' איצ'ה נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

== אצל אל הרבי ==

בשנת [[תש"י]] כתב איצ'ה מכתב ל[[הרבי|רבי]] בו הוא מבקש אישור להגיע ל-[[770]]. במענה כתב לו הרבי: {{ציטוטון|מבקש רשות לבוא למוד בישיבת תומכי תמימים בארצות הברית, לדעתי כדאי שילמוד עוד משך זמן בישיבתו עתה. להשתדל להוסיף שקידה בלימודו בנגלה ודא"ח (חסידות) וכן בעבודת התפילה}}.

ב[[ליל הסדר]] השתתף יחד עם הבחורים בדירת [[הרבי הריי"צ]], ובסיום הסדר ירדו למטה ומרוב התרגשות החלו לרקוד ב'הול' שבכניסה ל-770. כשהרבי חזר מללוות את אימו, [[הרבנית חנה]], הצטרף למעגל הריקודים, כשבאמצעו תפס בר' איצ'ה וקרא לו: {{שפרינגר, גייט ארויס פון די הגבלות!}}. המקרה הזה נחרט אצל ר' איצ'ה באופן מיוחד{{הערה|ר' איצ'ה סיפר על כך בראיון ל[[בית משיח(שבועון)|בית משיח]]}}.

באחת ה[[יחידות|יחידויות]] של ר' איצ'ה אצל הרבי, שאל אותו הרבי אם הוא נוטל חלק ב[[של"ה|שיעורי לימדו הדת]] שמוסרים הבחורים לתלמידים יהודים הלומדים בבתי ספר עממיים, וכן שאל אותו הרבי אם הוא דובר אנגלית. מיד בסיום היחידות פנה ר' איצ'ה לחבר וביקשו שילמד אותו את שפת ה[[אנגלית]]. לימוד השפה עזר לו בהמשך בקירוב סטודנטים כשהיה ב[[שליחות]] ב[[מרילנד]], משם קירב ר' איצ'ה יהודים רבים שנהפכו ברבות הימים ל[[חסידי חב"ד]].

עוד בהיותו [[תמים]] קרא לו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] לחדר המזכירות, והודיע לו שהוא עתיד להישלח ל[[מילאנו]], והוא מחכה לתשובתו. מיד כשיצא מהמשרד חזר חזרה והודיע מיד על הסכמתו. בפועל לא נשלח למילאנו, וכעבור תקופה נשלח ל[[בולטימור]].

באותה תקופה היו חסרים ב[[ארצות הברית]] [[כלי קודש]], ומוסדות לא חב"דיים היו פונים ל[[מרכז לענייני חינוך]] בבקשה שישלחו אליהם [[רב|רבנים]], [[שוחט|שוחטים]] ו[[מלמד|מלמדים]] ל[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]. בבולטימור היה קיים תלמוד תורה שהשתייך לחוג ההונגרים, ומכיוון שהיה חסר להם מלמדים, פנו למרכז לענייני חינוך בבקשה לעזרה. הרב חודקוב הציע לר' איצ'ה לנסוע לשם להיות מלמד, וכשנתן את הסכמתו והכניס מכתב לרבי, הוציא הרבי מענה {{ציטוטון|סע ועשה קונטראקט (חוזה}}.

בשעות הבוקר היה מלמד בתלמוד תורה המקומי, ובשעות הערב קיים חוגי יהדות ושיעורים באוניברסיטה המקומית.

כעבור תקופה שר' איצ'ה עבד בתלמוד תורה, התעורר סכסוך קטן בעקותיו לבסוף עזב את התלמוד תורה ופתח 'בית ליובאוויטש'.

ב[[חגים]] ומועדים הקפיד ר' איצ'ה לנסוע ל-770, דבר שהכעיס את הנהלת התלמוד תורה. בנוסף, התבקש להשלים [[מניין]] 3 פעמים ביום, בעוד שבשעות המניינים היה מוסר שיעורים באוניברסיטה.

שנה לאחר מכן הם דרשו התחייבות ולא השתדלות, והרבי הורה לר' איצ'ה לא לחתום על חוזה חדש. מכיוון שעכשיו היה פנוי כל שעות היממה, פתח יחד עם חבר 'בית ליובאוויטש' שם פתחו בפעילות עניפה להפצת [[יהדות]] וספרי [[חסידות]].