הטבח בבית הספר למלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף

בליל יום חמישי, אור לא' [[אייר]] [[תשט"ז]], בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם:  'יד החמשה'.

==רצח בפרדס==

לאירוע זה קדם רצח אחר. ביום חמישי, כ"ח [[כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[ישראל אריה דברוסקין]], לכיון [[כפר חב"ד]], בו שימש בתפקיד "משפיע רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך ל[[תל אביב]] - לכיון הכפר, פגעו בו מחבלים ערבים, גררוהו לפרדס הסמוך, שם קשרוהו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון א' [[טבת]], נתגלתה גופתו.

==רצח בבית הספר החקלאי==

[[תמונה:60455.jpg|left|thumb|200px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]]

חלפה שנה וחצי, וכפר חב"ד ספג אסון נוסף. היה זה בשעה שמונה בערב לערך, באולם בית הכנסת של [[בית ספר החקלאי כפר חב"ד|בית ספר החקלאי]], הממוקם בכניסה לכפר, שם עמדו כחמישים תלמידים ומדריכיהם באמצע תפילת [[שמונה עשרה]] של ערבית. כשליח ציבור עמד המדריך ר' [[מאיר פרידמן]] מכפר חב"ד.

לפתע כבה האור ושלושה מחבלים נכנסו דרך הכניסה הראשית, וירו על המתפללים. התלמידים החלו לברוח מהחלונות. המדריך [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד עמד ליד החלון ו"זרק" תלמידים החוצה. לאחר מספר שניות נמלטו המחבלים בחשכת הלילה דרך אחד הפרדסים שסביב הכפר.

כאשר נדלק שוב האור התגלה כי המדריך [[שמחה זילברשטרום]] וארבעת התלמידים: ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי – שהתפללו מול הדלת – שכבו מוטלים בתוך שלוליות דם, ועוד חמישה פצועים.

כעבור כשעה הגיעו כוחות הביטחון ואנשי הרפואה. הפצועים הועברו למרכז הרפואי הסמוך, 'צריפין'.

בהלוויותיהם של המדריך והתלמידים השתתף קהל עצום. זילברשטרום, עסיס ומזרחי נקברו בהר-המנוחות. השניים האחרים נקברו בעכו ובטירת-הכרמל.

כעבור זמן קצר נפטר תלמיד בשם עמוס אוזן, שעמד אף הוא מול דלת בעת ההתקפה ונפצע קשה מאוד. ונקבר ב[[תל אביב]].

[[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה לרב ניסים את הסידור המוכתם בדם]]

[[קובץ:הרצוג .jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב הרצוג בביקור]]

יומיים שלושה לאחר מכן באו הרב הראשי לארץ ישראל, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והראשון לציון (הרב הראשי הספרדי לישראל) הרב [[יצחק נסים]], – כל אחד בנפרד -  למקום לביקור ולעודד.