7,240
עריכות
זקוק לתוספת
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (זקוק לתוספת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר בתוכן ע"פ ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.}} | |||
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}. | '''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}. | ||
==מקור הסעודה== | ==מקור הסעודה== | ||
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}} | המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}. | ||
המנהג מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}}} | המנהג מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אע"פ שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}. | ||
==שם הסעודה== | ==שם הסעודה== | ||
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח {{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז}} וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד. | [[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח {{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}} וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד. | ||
==מנהגי הסעודה== | ==מנהגי הסעודה== | ||
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים בסעודה זו [[ארבע כוסות]] של יין, כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ס' כו] אוצר מנהגי חב"ד}}. ע"פ תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח". | למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים בסעודה זו [[ארבע כוסות]] של יין, כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ס' כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. ע"פ תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח". | ||
[[הרבי]] הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת. | [[הרבי]] הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת. | ||
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח, וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו. | בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון [[ניע זוריטשע חלופטשי]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). אדמו"ר שליט"א מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו. | ||
כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא ה[[ניגון הופ קוזק]]. | |||
===בחסידויות שונות=== | ===בחסידויות שונות=== | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}. | ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}. | ||
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט}}. | יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 30: | שורה 33: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד | * '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד. | ||
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט | * '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||