7,240
עריכות
קדוש קדוש קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
התקדמות
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התקדמות) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל. | השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל. | ||
===מדוע שלוש=== | |||
ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סי' קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סי' קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, בצדקה תכונני. הם ג' בחי' כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - בינה - בן י"ה, והוא עסק התפלה. בוניך - חכמה - עסק התורה; והם בחי' או"פ. ואח"כ בצדקה תכונני - בחי' כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחי' כתר, והוא או"מ - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה. . . <small>ועיין בהרמ"ז פ' שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם ג"כ שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}} | |||
האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר ח"ג עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות הא"ס: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: {{הדגשה|תוכן=כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם הא"ס, ב' עולם האצי', וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות עוה"ז וגעה"ת וגעה"ע}}. | |||
כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה ג"כ על המשכה, והוא המשכה מבחי' סוכ"ע בממכ"ע. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע. | |||
ובסגנון{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג , עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך מס"נ, השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחי' למטה. | |||
===לא כולם=== | |||
ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים המלאכים קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים. | ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים המלאכים קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים. | ||
===פעולת הקריאה=== | |||
{{הדגשה|והיינו שהמלאכים ממשיכים הדעת עליון ע"י השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין הקב"ה מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו ית' זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] ע"י השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, עי"ז ממשיכים בחי' הדעת עליון אליהם כנ"ל, וד"ל}}{{הערה|תורת חיים שמות ח"ב סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}. | |||
===זמנה=== | |||
המלאכים קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרטם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים המלאכים להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||