10,863
עריכות
קיבוץ גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקונים קלים
(עריכה כללית) |
מ (תיקונים קלים) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
#{{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|[[דברים]] ל, ג-ד}}. | #{{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|[[דברים]] ל, ג-ד}}. | ||
#{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ|[[ישעיה]] יא, יא-יב}} | #{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ|[[ישעיה]] יא, יא-יב}} | ||
#{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם|[[עמוס]] ט, יג-טו}} | #{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם|[[עמוס]] ט, יג-טו}} | ||
== אודות היעוד == | == אודות היעוד == | ||
[[חז"ל]] אומרים{{מקור}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[הבריאה]] משיגה את [[תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות. | [[חז"ל]] אומרים{{מקור}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות. | ||
מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו|(פירש"י על הפסוק)}} | מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו|(פירש"י על הפסוק)}} | ||
== התהליך == | == התהליך == | ||
לדעת ה[[מדרש]] [[ילקוט שמעוני]] הקיבוץ גלויות יהיה קודם [[בית המקדש השלישי|בניין בית המקדש]]. ובלשונו: {{ציטוטון|מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות . . שנאמר בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס}}. פירוש הפסוק, שהקב"ה יבנה את [[ירושלים]] מאחר שאת נדחי ישראל קבץ כבר. כלומר, שקיבוץ גלויות יהיה קודם בנין הבית. | לדעת ה[[מדרש]] [[ילקוט שמעוני]] הקיבוץ גלויות יהיה קודם [[בית המקדש השלישי|בניין בית המקדש]]. ובלשונו: {{ציטוטון|מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות . . שנאמר בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס}}. פירוש הפסוק, שהקב"ה יבנה את [[ירושלים]] מאחר שאת נדחי ישראל קבץ כבר. כלומר, שקיבוץ גלויות יהיה קודם בנין הבית. | ||
לאידך, לדעת ה[[זוהר]] וה[[גמרא]] בנין הבית יהיה קודם לקיבוץ גלויות. מקור | לאידך, לדעת ה[[זוהר]] וה[[גמרא]] בנין הבית יהיה קודם לקיבוץ גלויות. מקור הזהר והגמרא הוא מאותו הפסוק של המדרש ("בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס"), רק שמבארים את הפסוק ש"בונה ירושלים ה'", ורק אחר כך "נדחי ישראל יכנס". | ||
בנוגע ל[[הלכה]]{{הערה|בכל ההלכות הקשורות לביאת המשיח הולכים כשיטת הרמב"ם, היות והוא הפוסק היחידי ואין חולק עליו}} כתב ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל}}. מהסדר בדבריו מוכחת דעתו שבנין בית המקדש קודם לקיבוץ גלויות. | בנוגע ל[[הלכה]]{{הערה|בכל ההלכות הקשורות לביאת המשיח הולכים כשיטת הרמב"ם, היות והוא הפוסק היחידי ואין חולק עליו}} כתב ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל}}. מהסדר בדבריו מוכחת דעתו שבנין בית המקדש קודם לקיבוץ גלויות. | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
[[הרבי הרש"ב]] כותב ב | [[הרבי הרש"ב]] כותב ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת]], שלכאורה משמע מדברי [[אדמו"ר הזקן]] שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית, אך דוחה את הסברא הזאת ומביא מקום אחר שאדמו"ר הזקן אומר במפורש שבנין בית המקדש קודם. | ||
באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], | באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"א ע' שח}}. | ||
== התחלת קיום היעוד == | == התחלת קיום היעוד == | ||