7,240
עריכות
כשרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שתיה
מ (הורדת תבנית להשלים. פסקה דורשת עריכה.) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←שתיה) |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
ישנם ב' דרכים שהיין לא יהפך ליין נסך: 1. אם היין חתום בשתי חותמות - פקק שעם וכיסוי עליו. 2. אם היין בושל עד לרתיחה, שאז יין זה שוב אינו ראוי לניסוך וממילא לא חוששים. ישנם הטוענים שפיסטור דינו כבישול אך רוב הרבנים פסקו שצריך דוקא בישול. | ישנם ב' דרכים שהיין לא יהפך ליין נסך: 1. אם היין חתום בשתי חותמות - פקק שעם וכיסוי עליו. 2. אם היין בושל עד לרתיחה, שאז יין זה שוב אינו ראוי לניסוך וממילא לא חוששים. ישנם הטוענים שפיסטור דינו כבישול אך רוב הרבנים פסקו שצריך דוקא בישול. | ||
*'''חלב''' - כל חלב שחלבו גוי ויהודי גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב בהמה טמאה גם בבקבוקי חלב פרה{{הערה|ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ [[צרפת פרצת]] מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג).}}. | *'''חלב''' - כל חלב שחלבו גוי ויהודי גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב בהמה טמאה גם בבקבוקי חלב פרה{{הערה|ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ [[צרפת - פרצת]] מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג).}}. | ||
*עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת דרכים שונות להכנת משקאות קלים ומוגזים, צריך לבדוק את מרכיבי המאכל, כיון שבין חומרי הטעם הריח וצבעי המאכל נמצאים גם כאלו המופקים מן החי (ולא תמיד הוא מבעלי חיים כשרים), ומן הצומח (ויתכן שיש לו את הבעיות של ערלה ותרומות וכו'). | *עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת דרכים שונות להכנת משקאות קלים ומוגזים, צריך לבדוק את מרכיבי המאכל, כיון שבין חומרי הטעם הריח וצבעי המאכל נמצאים גם כאלו המופקים מן החי (ולא תמיד הוא מבעלי חיים כשרים), ומן הצומח (ויתכן שיש לו את הבעיות של ערלה ותרומות וכו'). | ||