אבימלך (כתר מלכות): הבדלים בין גרסאות בדף

ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי"ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי אין מלך בלא עם - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.

ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר", שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך  יסכים ויתרצה למלוך עליהם.

התעוררות [[רצון]] ה'  להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא ע"י עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סט"א]] , שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועי"ז מתעורר הקב"ה ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים.

ורצון זה נקרא בחינת אבימלך.

ונרמז בתהילים: "[[לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך]]".