10,863
עריכות
(שיוך לקטגוריה) |
(לעריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''בכן''' | {{לעריכה|סיבה=מופשט מידי}} | ||
ה'''בכן''' הוא ביטוי המביע את תכליתו של הדבר, והתוצאה שלו במעשה בפועל. הביטוי משמש בעיקר כניב, נוגע לתוצאה של הפעולה הנפשית שנוצרה אצל ה[[אדם]] לאחר שלמד [[מאמר]], [[שיחה]] או השתתף ב[[התוועדות]]. | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
כאשר אדם מתבונן | כאשר אדם מתבונן ב[[שכל]]ו על דבר מה, הוא מגיע למסקנה. וכאשר התבוננותו היא על [[הקב"ה]], (עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו'), הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. | ||
נקודה זו | נקודה זו מכונה ה"בכן" והיא לאחר מכן תעבור דרך [[מיצר הגרון]] ששם נמצאים [[שלושת שרי פרעה]] (שר המשקים, האופים והטבחים) ומנסים לעכב אותה מלהגיע אל הלב, שכן כאשר היא תגיע לשם יתעורר האדם במידת האהבה אל הקב"ה{{כלומר?}}. | ||
ולכן [[מצרים]] נקראת מצרים, על שם "מיצר מי", ש"'''מי'''" הכוונה היא ל[[בינה]], ואת מסקנתה לא נותנים להעביר הלאה אלא יוצרים לו מיצר וגבול. | ולכן [[מצרים]] נקראת מצרים, על שם "מיצר מי", ש"'''מי'''" הכוונה היא ל[[בינה]], ואת מסקנתה לא נותנים להעביר הלאה אלא יוצרים לו מיצר וגבול{{כלומר?}}. | ||
==נחיצותו== | ==נחיצותו== | ||
[[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של [[הרבי שליט"א]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{מקור}}. | |||
הדרך היחידה להיות חסידים היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמרי השכלה]] והן [[מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']]. | הדרך היחידה להיות [[חסידים]] היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמרי השכלה]] והן [[מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']]. | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |