יצחק נמס: הבדלים בין גרסאות בדף

כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף דואר המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.

לאחר שהתחתן חשב לחזור לעסקי הבולים אותם התחיל בקטנותו. הוא שאל על כך את הרבי, והרבי ברכו, ואף נתן לו צ'ק על סך 200 דולר מקופת הרבי הריי"צ. הרבי הציע לו לנסוע ל[[פאריז]], שם שוק הבולים טוב למסחר.

בפעם הראשונה שהנפיק בעצמו בולים בפארגוואי, שלח את תמונות הבולים לרבי וביקש ברכה. הרבי ענה שהציורים על הבולים צריכים להיות חיוביים כדי להשפיע לטובה על אזרחי המדינה.

פעמים רבות הורה לו הרבי: {{ציטוטון|ירבה בנסיעות}}. את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת [[תשמישי קדושה]] ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס...}} (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...).