יוסף ענגיל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 987 בתים ,  3 באפריל 2013
עריכה כללית, יש הרבה מה להוסיף
(אני באמצע לעבוד. לא לגעת.)
(עריכה כללית, יש הרבה מה להוסיף)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{בעריכה}}
==רבי יוסף ענגיל==


רבי יוסף נולד ביום השביעי של חנוכה תרי"ט בעיירה טרנוב (פולין) למשפחה מגזע חסידי צאנז לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמוה"דברי חיים" מצאנז ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים.  
רבי '''יוסף ענגיל''' ([[תרי"ט]]-[[תר"פ]]) היה תלמיד חכם שחי בתקופתו של [[אדמוהרש"ב]]. כיהן כרב העיר קראקא וכראש ישיבה, וחיבר עשרות ספרים תורניים חשובים{{הערה|1=רובם של הספרים לא שרדו את השואה, ולא הגיעיו לידינו.}}.
   
   
==תולדות חייו==
===ילדותו===
רבי יוסף נולד ביום השביעי של חג ה[[חנוכה]] בשנת [[תרי"ט]] בעיירה טרנוב (פולין) למשפחה מיוחסת מגזע חסידי [[צאנז]], לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמו"ר ה"דברי חיים", ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים.


==ילדותו==
בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה [[בר מצווה]] חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד באופן עצמאי בביתו, שם שקד על לימודו בחדר הספרים של אביו.


בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה בר מצווה חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד רק באופן עצמאי. בבית אביו בחדר מלא וגדוש בספרים, היה ר' יוסף שוקד לילות כימים.
בשעת שינתו היו מתגלים לו חידושי תורה רבים. על כיסא לצד מיטתו היו מונחים קלף וקולמוס וכשהיה מתעורר היה מיד רושם את כל פרטי החלום{{הערה|1=באחד הלילות חלם שהאדמו"ר ר' יהושע מבלז נפטר, וזה היה בעודו בחיים, ובכתב יד של החלום כתוב שהסתפק האם לפרסם, שיתפללו בשביל להעביר את רוע הגזירה... }}.
בשעת שינתו היה חולם הרבה על חידושים וגלוים מלמעלה. על כיסא לצד מיטתו היו מונחים קלף וקולמוס וכשהיה מתעורר היה מיד רושם את כל פרטי החלום,
פעם אחת חלם שהאדמו"ר ר' יהושוע מבלז נפטר, וזה היה בזמן שהיה חי  ובכתב יד של החלום כתוב שהסתפק האם לפרסם, שיתפללו בשביל להעביר את רוע הגזירה...  
בגיל י"ט התחתן עם בת א' מחסידי האדמו"ר מסוכטשוב בעל האבני נזר.
בסוכות תר"פ ישב בסוכתו למרות הקור העז ששרר וחטף דלקת ריאות קשה שממנה לא קם, נפטר בא' מר חשוון תר"פ.


==תקופת כהונתו כראב"ד בקרקא==
בשנת תרל"ח, בהיותו בגיל 19, התחתן עם בת א' מחסידי האדמו"ר מסוכטשוב בעל ה'[[אבני נזר]]'.


בערך בתרס"ה הציעו לו להיות דיין בבי"ד דק"ק קראקא מלכתחילה רצו שיהיה אב"ד אך לא התאפשר מפני כמה סיבות.בפועל באחד מהדיונים הראשונים שלו ניסה להתצנע אך כשהביע את דעתו קלט אותו האב"ד ר' יוסף לדרברגר ומיד קם ממקומו ואמר: אני גוזר עליך שתשב במקומי על כיסא הרבנות ולא היתה לא ברירה אלא להסכים.
===כהונתו כראב"ד בקרקא===
פעם אחת כאשר ר"י היה בסוכוטשוב בשבת נשאר לאחר התפילה בביה"כ שקוע באיזה ספר ולפתע קלט שכבר לא נשאר אף אחד בביה"כ מיד רץ החוצה והצרף לפמלייה של האדמו"ר מרוב חיפזון שכח לקחת את המעיל וכאשר ראה האדמו"ר שהוא ללא מעיל בקור כזה מיד נזעק :"אהה ספר תורה ערום" ומיד הפשיט מעליו את מעילו ונתנו לר"י.
בסביבות שנת [[תרס]] הציעו לו לכהן כדיין ב[[בית דין|בית הדין]] בעיר קראקא.
למרות שהוא עמצו לא למד אצל אף אחד אומרים שהוא עצמו גילה ששיטת הלימוד שלו מבוססת על תורת המהר"ל והרמ"ע מפאנו (סופר מפי ר' אלימלך רומפלר).


==שיטת לימודו==
באחד מהדיונים הראשונים שהיה שותף להם כחבר בבית הדין, ניסה להצטנע, אך כשהביע את דעתו ההלכתית בדיון, היתה ניכרת גאונותו העצומה, ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] הרב יוסף לדרברגר קם ממקומו וגזר עליו לשבת על מקומו ולכהן מעתה ואילך כאב בית הדין של קראקא.


שיטת לימודו דומה בכמה אופנים לשיטת הלימוד של הרגוצ'ובי לדוגמא הבקיאות המופלאה בכל חלקי הש"ס וגם הראשונים וכן השיטה לחבר כמה סוגיות בש"ס הנראים לא קשורים ולקשרם. אלא שהבדל גדול היה בהם באופן מסירת החידושים שלהם הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה מאוד קשה להבנה ואילו הר"י ענגיל שיעוריו לא היו כ"כ מובנים אך חיבוריו כתובים בשפה מובנ, ודרכו להאריך ולבאר כל דבר כדי צורכו.
על מידת ההערכה אליו מצד רבו, בעל ה'אבני נזר', תעיד העובדה כי באחת מהשבתות בהם ביקר אצל רבו, נשאר לאחר התפילה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שקוע בלימוד, ולפתע הבחין שנותר בודד, וכל הקהל יצא ללות את האדמו"ר. הוא הזדרז לצאת החוצה ולהצטרף לשאר החסידים, ומרוב חיפזון שכח ללבוש את המעיל קודם יציאתו. כאשר ראה האדמו"ר שהוא ללא מעיל בקור כזה מיד נזעק: "אהה ספר תורה ערום", והפשיט את מעילו ונתנו לרבי יוסף ענגיל.
===פטירתו==
ב[[סוכות|חג הסוכות]] בשנת [[תר"פ]] ישב בסוכתו למרות הקור העז, לקה בדלקת ריאות קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם.


הרבי שליט"א מלך המשיח מצטט מספריו פעמים רבות הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו לקח טוב. והרבי מביא זאת פעמים רבות לדוגמא דבר מלכות פר' חיי שרה תשנ"ב.
נפטר ב[[א' מר חשוון]] [[תר"פ]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בוינה.


==ספריו==
==שיטת לימודו==
למרות שר' יוסף למד בכוחות עצמו, ישנם הטוענים כי שיטת לימודו מבוססת על תורת [[המהר"ל]] ו[[הרמ"ע מפאנו]].


רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים! בפועל הודפס רק כעשרים ספרים ביניהם:
בנקודות רבות, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של ה[[יוסף רוזין|רגוצ'ובי]], דוגמת הבקיאות המופלאה בכל חלקי ה[[ש"ס]] והראשונים, חיבור סוגיות מחלקים שונים בש"ס ומציאת הנקודה המאחדת ביניהם ועוד.


א] ספרו הראשון ע' פנים לתורה שבעים תירוצים לשאלה אחת (בסוגית היתר מצטרף לאיסור).{{הערה|על ספרו ע' פנים לתורה וכן גבורות שמונים (שמתרצים שבעים או שמונים תירוצים על קושיא אחת) התבטא פעם הרד"ב ווינפעלד ר"י טשעבין :אל תחשבו שריישב את הקושיא בשמונים אופנים ואח"כ חיבר את השם "גבורות שמונים אלא מלכתחילה קרא לא כך ואח"כ כתב שמונים תירוצים אבל אם היה רוצה לקרוא לזה לדוג' גבורות מאה היה כותב מאה תרוצים}}
ההבדל המהותי ביניהם הינו באופן הרצאת הדברים: בעוד שהגאון הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה קשה להבנה, הרענגיל מסר את שיעוריו בצורה לא כל כך ברורה ומובנת, אך חיבוריו כתובים בשפה נהירה, ודרכו להאריך ולבאר כל דבר כדי צורכו.


ב] לקח טוב – חקירות.  
[[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[[שיחה|שיחת]] ה'[[דבר מלכות]]' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.}}.


ג] בית האוצר – אנציקלופדיה.
==ספריו==
 
רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים, אך רובם לא הגיעו לידינו, וכיום ידוע על כעשרים ספרים ששרדו את תהפוכות השואה, ביניהם:
ד] שב דנחמתא – קונטרס במילי אגדתא לעילוי נשמת אמו


ה] חוסן יוסף על מסכת קידושין. ועוד ....
*''''שבעים פנים לתורה'''' - שבעים תירוצים לשאלה אחת, בסוגית היתר מצטרף לאיסור).{{הערה|ספר זה הינו ספרו הראשון. על ספרו ע' פנים לתורה וכן גבורות שמונים (שמתרצים שבעים או שמונים תירוצים על קושיא אחת) התבטא פעם הרד"ב ווינפעלד ראש ישיבת טשעבין: אל תחשבו שר"י יישב את הקושיא בשמונים אופנים ואח"כ חיבר את השם "גבורות שמונים' אלא מלכתחילה קרא לו כך ואחר כך כתב שמונים תירוצים, אבל אם היה רוצה לקרוא לזה לדוגמא 'גבורות מאה' היה ביכולתו לכתוב מאה תרוצים.}}.
*''''לקח טוב'''' – חקירות.
*''''בית האוצר'''' – אנציקלופדיה.
*''''שב דנחמתא'''' – קונטרס במילי דאגדתא, לעילוי נשמת אמו.
*''''חוסן יוסף'''' – על מסכת קידושין.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: רבנים]]
[[קטגוריה: רבנים|ענגיל יוסף]]

תפריט ניווט