12,624
עריכות
חיים גראביצר (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השלמת ק.פ.
(←עלילת הספר: אחרי התנגשות. אשלים את החסר עוד רגע) |
(השלמת ק.פ.) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==עלילת הספר== | ==עלילת הספר== | ||
===חלק א' – מעולם חסידי חב"ד=== | ===חלק א' – מעולם חסידי חב"ד=== | ||
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור שמותו של חיים גראביצער, | חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור שמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'. | ||
ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא גאולה לעולם. | ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם. | ||
השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר קדיש אחר בנו. | השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו. | ||
===חלק ב' – היאבקות הנופל מעולם החסידות=== | ===חלק ב' – היאבקות הנופל מעולם החסידות=== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של תורת החסידות החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו. | כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של תורת החסידות החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו. | ||
ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי צ'רנוביל, שם מתכוננים לחגיגת הכנסת ספר תורה. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד | ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי [[צ'רנוביל]], שם מתכוננים לחגיגת [[הכנסת ספר תורה]]. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד ה[[משניות]] לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו. | ||
בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]]. | בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
===חלק ד' – סופו של הנופל=== | ===חלק ד' – סופו של הנופל=== | ||
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין | בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה. | ||
אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' חיים מוולוז'ין על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה. | אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' [[חיים מוולוז'ין]] על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה. | ||
בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות | בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות ב[[גמרא]] עם גדול גאוני הדור שהוציא לעז על תלמידי הישיבה, וכעת בא 'לבחון' את התלמידים. התחילת השיעור כובש הגאון את מוחותיהם של התלמידים היושבים פעורי פה ולא מצליחים להשיב מאומה על דבריו, אך בהמשך מתגברים התלמידים להשיב מלחמה, וסותרים את פלפולו של הגאון מתוך קנאות נעורים. הגאון מתבלבל לחלוטין, ולא מצליח להשיב על דברי הבחורים. | ||
בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם. | בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים – הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם. | במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים – הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם. | ||
לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן | לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כקנטוניסט לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה גזירת הקנטוניסטים השפלה היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש. | ||
עם בואה של אשתו | עם בואה של אשתו ל[[ליובאוויטש]], הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע [[חזרה]] על [[מאמר]]{{הערה|כאשר הוא צועק: "מה מקום ל[[אצילות]] למעלה כאשר ישנם קנטוניסטים למטה?!"}}, מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו{{הערה|1=אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.}}. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||