החלצו - רנ"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  3 באפריל 2013
מ
שורה 2: שורה 2:


==הרקע לאמירת המאמר==
==הרקע לאמירת המאמר==
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמור הזקן]] ב[[לקוטי תורי]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] אדמו"ר הזקן חזר מביקורו במעזריטש דרך סמרגון שהיתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקקום ננטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו. {{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמור הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] אדמו"ר הזקן חזר מביקורו במעזריטש דרך סמרגון שהיתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקקום ננטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו. {{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.


הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערת שוליים|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.
הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערת שוליים|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.

תפריט ניווט