333
עריכות
תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ליובאוויטש (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקורה ושרשה== | ==מקורה ושרשה== | ||
[[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] | שורש התורה הוא ב[[אור הקו]]. [[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] ובכדי לברוא את העולמות [[צמצום|צמצם]] הקב"ה את עצמו והמשיך ממנו את אור ה[[קו]]. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), שצנור אותיות רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה. | ||
ולכן התורה היא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה, צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה היא רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים. | ולכן התורה היא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה, צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה היא רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה. | המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה. | ||
חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות | חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות ה[[קו]], שהוא ה[[גבול]] שב[[אור הקו]], כלומר [[אור הקו]] כפי שמתייחס לעולמות (שהוא המקור להם). ועל כן חלק הנגלה הוא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"ה, ועל זה הוא מאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא". | ||
'''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]]. | '''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]]. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
===נסתר=== | ===נסתר=== | ||
חלק | חלק ה"נסתר" בתורה הוא ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת הקבלה ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות. | ||
שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה '''אצלו''' שעשועים". | שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה '''אצלו''' שעשועים". | ||
דרגה זו היא הפנימיות של אור הקו שהוא אור אין סוף | דרגה זו היא הפנימיות של [[אור הקו]], שהוא [[אור אין סוף]] שב[[קו]]. | ||
==לימוד התורה== | ==לימוד התורה== | ||
לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי. | לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי. | ||