10,863
עריכות
אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בסביבות שנת ה'[[תרע"ז]] התגורר משך תקופה בעיירה גארבאלין, בה גרו הורי אשתו. | בסביבות שנת ה'[[תרע"ז]] התגורר משך תקופה בעיירה גארבאלין, בה גרו הורי אשתו. | ||
לאחר מכן עבר | לאחר מכן עבר למסור שיעורים בישיבה לצעירים בקשאנוב ובהמשך בישיבת "בית ישראל" בסטולין. | ||
===בתומכי תמימים ורשא=== | ===בתומכי תמימים ורשא=== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'[[תרפ"ז]]. | בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'[[תרפ"ז]]. | ||
הסיבה שעזב רבי שמעונ'לה את משרתו ב[[תומכי תמימים]] שנויה במחלוקת | הסיבה שעזב רבי שמעונ'לה את משרתו ב[[תומכי תמימים]] שנויה במחלוקת: | ||
בספר "אלה אזכרה" מסופר שיש אומרים שר' [[מאיר שפירא]] מלובלין פגשו בתומכי תמימים בזמן שמסר שיעור, וברוב התפעלותו ניגש אליו והציע לו לעבור לישיבת "חכמי לובלין". אחרים אומרים שר' שמעונ'לה הגיע בהזדמנות ללובלין ונכנס לישיבה. בעת הארוחה היה נהוג בישיבה שמדברים בלימוד, ורבי שמעונ'לה ביטל פלפול של אחד התלמידים באומרו שאין זה אלא פלפול של הבל. ר' מאיר שפירא נכנס עמו לדברי לימוד, וביקש ממנו להישאר עוד מספר ימים בישיבה כדי שיוכל לבחון את אישיותו. אחרי מספר ימים ביקש ממנו למסור שיעור בפני התלמידים, שלאחריו הפציר בו להישאר וללמד בישיבה. | בספר "אלה אזכרה" מסופר שיש אומרים שר' [[מאיר שפירא]] מלובלין פגשו בתומכי תמימים בזמן שמסר שיעור, וברוב התפעלותו ניגש אליו והציע לו לעבור לישיבת "חכמי לובלין". אחרים אומרים שר' שמעונ'לה הגיע בהזדמנות ללובלין ונכנס לישיבה. בעת הארוחה היה נהוג בישיבה שמדברים בלימוד, ורבי שמעונ'לה ביטל פלפול של אחד התלמידים באומרו שאין זה אלא פלפול של הבל. ר' מאיר שפירא נכנס עמו לדברי לימוד, וביקש ממנו להישאר עוד מספר ימים בישיבה כדי שיוכל לבחון את אישיותו. אחרי מספר ימים ביקש ממנו למסור שיעור בפני התלמידים, שלאחריו הפציר בו להישאר וללמד בישיבה. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
===בישיבת "חכמי לובלין"=== | ===בישיבת "חכמי לובלין"=== | ||
לקראת קיץ שנת ה[[תרצ"ב]] התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כ[[מגיד שיעור]]. בתחילה מסר שיעורים במסכת [[חגיגה]] ואחר כך ב[[רמב"ם]] הלכות פסולי המקודשין. לאחר תקופה מונה ל[[משגיח]] רוחני. רבי מאיר שפירא העריך מאוד את התמסרותו | לקראת קיץ שנת ה[[תרצ"ב]] התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כ[[מגיד שיעור]]. בתחילה מסר שיעורים במסכת [[חגיגה]] ואחר כך ב[[רמב"ם]] הלכות פסולי המקודשין. לאחר תקופה מונה ל[[משגיח]] רוחני. רבי מאיר שפירא העריך מאוד את התמסרותו לתלמידים ולישיבה, ובמכתב שכתב אליו בקיץ ה'[[תרצ"ג]] התבטא: {{ציטוטון|ועל פי ישק כל ביתי ואף הכסא לא אגדל ממנו}}{{הערת שוליים|נהרי אש עמוד פד}} | ||
לאחר הסתלקותו של רבי מאיר שפירא עבר ל[[קראקא]]. | לאחר הסתלקותו של רבי מאיר שפירא עבר ל[[קראקא]]. | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] מספר{{הערת שוליים|ורבים השיב ליהדות וחסידות, עמוד 14}} שכשהגיע רבי שמעונ'לה לעיירה גראבאלין (שם התגוררו הורי אשתו), הילדים היו מוצאים דפי קודש קרועים מספרים שונים, והיו מגיעים לשאול אותו מאיזה ספר הדפים. רבי שמעונ'לה היה עונה במדויק איזה ספר ועמוד. | ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] מספר{{הערת שוליים|ורבים השיב ליהדות וחסידות, עמוד 14}} שכשהגיע רבי שמעונ'לה לעיירה גראבאלין (שם התגוררו הורי אשתו), הילדים היו מוצאים דפי קודש קרועים מספרים שונים, והיו מגיעים לשאול אותו מאיזה ספר הדפים. רבי שמעונ'לה היה עונה במדויק איזה ספר ועמוד. | ||
בתקופת שימושו בישיבת "חכמי לובלין" ביקש ממנו אחד התלמידים לראות את דגם בית המקדש, עליו עמלו תלמידי הישיבה משך שנתיים. אמר לו רבי שמעונ'לה שאין לו צורך לראות את הדגם, כיוון שבראשו מצוייר בניין [[בית המקדש#בית המקדש הראשון|בית ראשון]], [[בית המקדש#בית המקדש השני|בית שני]] ו[[בית המקדש השלישי|בניין המקדש דלעתיד]] כפי שמבואר ב[[ספר יחזקאל]]. | בתקופת שימושו בישיבת "חכמי לובלין" ביקש ממנו אחד התלמידים לראות את דגם בית המקדש, עליו עמלו תלמידי הישיבה משך שנתיים. אמר לו רבי שמעונ'לה שאין לו צורך לראות את הדגם, כיוון שבראשו מצוייר על כל פרטיו, כאילו עומד בפניו, בניין [[בית המקדש#בית המקדש הראשון|בית ראשון]], [[בית המקדש#בית המקדש השני|בית שני]] ו[[בית המקדש השלישי|בניין המקדש דלעתיד]] כפי שמבואר ב[[ספר יחזקאל]]. | ||
עוד מסופר עליו, שבימים הראשונים לשהותו בישיבה ביקש ממנו רבי מאיר שפירא לומר כמה פעמים מופיע רבינא ורב אשי ב[[מסכת ברכות]]. השיב לו רבי שמעונ'לה: {{ציטוטון|בשעה שלמדתצי המסכת לא שמתי לב לזה, אבל תנו לי שעה קטנה ואחזור המסכתא במוחי ואגיד לכם}}{{הערת שוליים|נהרי אש עמוד רצה}}. | עוד מסופר עליו, שבימים הראשונים לשהותו בישיבה ביקש ממנו רבי מאיר שפירא לומר כמה פעמים מופיע רבינא ורב אשי ב[[מסכת ברכות]]. השיב לו רבי שמעונ'לה: {{ציטוטון|בשעה שלמדתצי המסכת לא שמתי לב לזה, אבל תנו לי שעה קטנה ואחזור המסכתא במוחי ואגיד לכם}}{{הערת שוליים|נהרי אש עמוד רצה}}. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
שיטתו הייתה שאת ה[[תורה]] צריך ללמוד על הסדר, ואין ללמוד [[גמרא]] קודם שיודעים [[משנה]] על בוריה. | שיטתו הייתה שאת ה[[תורה]] צריך ללמוד על הסדר, ואין ללמוד [[גמרא]] קודם שיודעים [[משנה]] על בוריה. | ||
הוא גרס בתוקף שאין כל צורך בפלפול סתם, אלא רק בפלפולים המכוונים לחקר האמת. בשיטה זו חלק על רבי מאיר שפירא, שגרס שהעיקר הוא הפלפול עם התלמידים, במטרה, כמטרת הישיבה, להגביה ולהעצים את התלמידים עד שיהיו | הוא גרס בתוקף שאין כל צורך בפלפול סתם, אלא רק בפלפולים המכוונים לחקר האמת. בשיטה זו חלק על רבי מאיר שפירא, שגרס שהעיקר הוא הפלפול עם התלמידים, במטרה, כמטרת הישיבה, להגביה ולהעצים את התלמידים עד שיהיו לרבנים בעצמם. | ||
במסירת שיעורים בנגלה, היה מסביר את מהלך הגמרא לפי עשרים ושמונה שיטות של '[[הראשונים]]'. דרכו הייתה לפרש את שיטות הראשונים, ובשיטות ה'[[אחרונים]]' לא היה נוגע כלל. | במסירת שיעורים בנגלה, היה מסביר את מהלך הגמרא לפי עשרים ושמונה שיטות של '[[הראשונים]]'. דרכו הייתה לפרש את שיטות הראשונים, ובשיטות ה'[[אחרונים]]' לא היה נוגע כלל. | ||