229
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==הקמת ה'רשת'== | ==הקמת ה'רשת'== | ||
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ [[זושא וילמובסקי]] | כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך “אהלי יוסף יצחק” על שם כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. | ||
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, | בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד]]לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח [[ר' זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת ”זרם בלתי-זרמי”. | ||
על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. | על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. | ||
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר’ זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”. | את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן [[ר’ זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”. | ||
==בתי הספר הראשונים== | ==בתי הספר הראשונים== | ||
במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה | במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. | ||
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. | זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. | ||
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. | בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. | ||
סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. | סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. | ||
יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. | יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. | ||
שורה 29: | שורה 29: | ||
==ניהול הרשת== | ==ניהול הרשת== | ||
עול ניהול הרשת הוטל על כתפיו של הרב [[דוד חנזין]], שקודם לכן שימש כמגיד שיעור בישיבה בתל-אביב, ועתה פנה מכל עיסוקיו כדי למלא את רצונו הק’ של הרבי. סייעו בידו הרה”ח ר’ [[מאיר בליזינסקי]], הרה”ח ר’ זלמן שי’ אבלסקי והרה”ח ר’ אהרן מרדכי שי’ זילברשטרום. מבחינה גשמית סייע בידו ר’ [[משה דוב גאנזבורג]], שהיה מתרים אנשים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת. | עול ניהול הרשת הוטל על כתפיו של הרב [[דוד חנזין]], שקודם לכן שימש כמגיד שיעור בישיבה בתל-אביב, ועתה פנה מכל עיסוקיו כדי למלא את רצונו הק’ של הרבי. סייעו בידו הרה"ח ר' [[זושא וילימובסקי]], הרה”ח ר’ [[מאיר בליזינסקי]], הרה”ח ר’ זלמן שי’ אבלסקי והרה”ח ר’ אהרן מרדכי שי’ זילברשטרום. מבחינה גשמית סייע בידו ר’ [[משה דוב גאנזבורג]], שהיה מתרים אנשים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת. | ||
הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק’ כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה’רשת’. | הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק’ כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה’רשת’. | ||
שורה 42: | שורה 42: | ||
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל”ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו. | במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל”ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו. | ||
==מנהלי הרשת== | |||
* מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]] | |||
* הרב [[דוד חנזין]] | |||
* הרב [[משה סלונים]] | |||
* הרב [[מאיר פריימן]] | |||
* הרב [[ישראל בוטמן]] | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]] |
עריכות