2,264
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←האימפריה הרוסית
לאחר הסתלקותו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי אוקראינה ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לשם כך לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקטת הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה להשקטת הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.
[[אדמו"ר הרש"ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו ממוסקבה ב[[תרנ"ב]] למצוא להם מקוות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים. נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את הנישואים, אדמו"ר הרש"ב פעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. כמו כן רצתה הממשלה לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון בועידת הרבנים ב[[תר"ע]], בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל. בנוסף לכך היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני קבלה וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה. במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ואדמו"ר הרש"ב הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.
==ברית המועצות==
