413
עריכות
יהושע זעליג אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (דרושה עריכה) |
הוגה בתורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' '''יהושע זעליק אהרונוב''', נולד בשנת תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל אהרונוב. | החסיד ר' '''יהושע זעליק אהרונוב''', נולד בשנת תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל אהרונוב. | ||
כבר בילדותו ניכרו בו כישרונותיו הרציניים, והתמדתו הנפלאה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו כי הוא למדן נפלא וניתן להתפלפל איתו בדברי תורה. היה מתכתב בלימוד עם הגאון הרוגצ'ובי. | כבר בילדותו ניכרו בו כישרונותיו הרציניים, והתמדתו הנפלאה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו כי הוא למדן נפלא וניתן להתפלפל איתו בדברי תורה. היה מתכתב בלימוד עם הגאון הרוגצ'ובי. קיבל סמיכה מאת ה[[רד"צ חן]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בישיבה למדו קבוצה מתלמידי ליובאוויטש: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | בישיבה למדו קבוצה מתלמידי ליובאוויטש: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | ||
בחרקוב כיהן כמשגיח ר' [[ברוך פרידמן]], וכמשפיע ר' [[שילם קוראטין]]. | ===חרקוב==== | ||
בהמשך נסע ע"פ ציווי אדמו"ר הרש"ב על עבר הישיבה בחרקוב. שם כיהן כמשגיח ר' [[ברוך פרידמן]], וכמשפיע ר' [[שילם קוראטין]]. | |||
== עבודת הצבא == | == עבודת הצבא == | ||
כשהגיע זמנו להתגייס לצבא הרוסי, שאל זעליק את הרבי כיצד עליו לנהוג. הרבי הורה לו דרך טיפול כיצד להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השניה, ואז יוכל לקבל פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מעט, שכן מדבריו של הרבי היה משמע כי אינו מדבר על מום ארעי, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי. | כשהגיע זמנו להתגייס לצבא הרוסי, שאל זעליק את הרבי כיצד עליו לנהוג. הרבי הורה לו דרך טיפול כיצד להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השניה, ואז יוכל לקבל פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מעט, שכן מדבריו של הרבי היה משמע כי אינו מדבר על מום ארעי, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
כמובן שבימי היותו בבית הרפואה, הקפיד ר' זעליק לציית להוראות הרופאים באותו האופן בו הקפידו חסידים במשך הדורות לציית להוראות של רבנים מתנגדים... מה שהורו לו לא לאכול ומה שהורו לאכול לא אכל... כאשר הרדימו אותו, הסתבכה ההרדמה, וחששו כי הוא לא יתעורר, אולם בחסדי שמים יצא מכך הנער בשלום, ושוחרר מעבודת הצבא. | כמובן שבימי היותו בבית הרפואה, הקפיד ר' זעליק לציית להוראות הרופאים באותו האופן בו הקפידו חסידים במשך הדורות לציית להוראות של רבנים מתנגדים... מה שהורו לו לא לאכול ומה שהורו לאכול לא אכל... כאשר הרדימו אותו, הסתבכה ההרדמה, וחששו כי הוא לא יתעורר, אולם בחסדי שמים יצא מכך הנער בשלום, ושוחרר מעבודת הצבא. | ||
== חתונתו == | == חתונתו == | ||
ר' זעליק התחתן עם מרת חוה, בתו של ר' [[אהרן חיים שפעטער]] שכונה "העילוי מלוקאמליע". לאחר חתונתו הקים ר' יהושע זעליג עסק בעיר ארשע, שם היוה אחד מן העסקנים הבולטים בעיר. | ר' זעליק התחתן עם מרת חוה, בתו של ר' [[אהרן חיים שפעטער]] שכונה "העילוי מלוקאמליע". לאחר חתונתו הקים ר' יהושע זעליג עסק בעיר ארשע, שם היוה אחד מן העסקנים הבולטים בעיר. | ||
| שורה 43: | שורה 41: | ||
== בגלות == | == בגלות == | ||
בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק ע"י אנשי הנ.ק.וו.ד. ימח שמם. לאחר שהגיע לידיעתם כי ר' יהושע זעליק אחראי למרבית פעולות היהדות בעיר. במשך שעות ארוכות ביום ובלילה נחקר ר' יהושע זעליק ללא הפסק, ולאחר שעמד בגבורה ולא הסגיר את שמות אחיו החסידים, נגזר עליו שמונה שנות גלות עם עבודת פרך בסיביר. | בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק ע"י אנשי הנ.ק.וו.ד. ימח שמם. לאחר שהגיע לידיעתם כי ר' יהושע זעליק אחראי למרבית פעולות היהדות בעיר. במשך שעות ארוכות ביום ובלילה נחקר ר' יהושע זעליק ללא הפסק, ולאחר שעמד בגבורה ולא הסגיר את שמות אחיו החסידים, נגזר עליו שמונה שנות גלות עם עבודת פרך בסיביר. | ||
| שורה 54: | שורה 51: | ||
לאחר ארבע שנות גלות מפרכת, בשנת תרצ"ו הצליח ר' יהושע להגיע שבור ורצוץ בחזרה לביתו בארשא. | לאחר ארבע שנות גלות מפרכת, בשנת תרצ"ו הצליח ר' יהושע להגיע שבור ורצוץ בחזרה לביתו בארשא. | ||
== אחרית ימיו == | == אחרית ימיו == | ||
בעת בריחת אנ"ש בראשית מלחמת העולם השניה, הצליח להגיע עימם לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, השתדל מאד ר' יהושע זעליק בכל המצוות. בסוכות, זוכרים החסידים את ר' זעליק מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בקול שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג". | בעת בריחת אנ"ש בראשית מלחמת העולם השניה, הצליח להגיע עימם לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, השתדל מאד ר' יהושע זעליק בכל המצוות. בסוכות, זוכרים החסידים את ר' זעליק מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בקול שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג". | ||
לקראת חג הפסח תש"ב, למרות יוקר המחיה הבלתי נתפס, ביקש מבנו יחידו ר' מנחם מענדל שידאג להביא אורח. ואכן, הבן מצא את האיש הראשון שלא היה לו היכן לאכול, והביאו לסעודת החג, עבורו היתה זו הצלת נפשות ממש, כי כמה ימים כמעט ולא בא אוכל לפיו. | לקראת חג הפסח תש"ב, למרות יוקר המחיה הבלתי נתפס, ביקש מבנו יחידו ר' מנחם מענדל שידאג להביא אורח. ואכן, הבן מצא את האיש הראשון שלא היה לו היכן לאכול, והביאו לסעודת החג, עבורו היתה זו הצלת נפשות ממש, כי כמה ימים כמעט ולא בא אוכל לפיו. | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
ביום ח"י אלול תש"ב, יום הולדת שני המאורות הגדולים, לפני שבעים שנה בדיוק, נפטר ר' יהושע זעליק. | ביום ח"י אלול תש"ב, יום הולדת שני המאורות הגדולים, לפני שבעים שנה בדיוק, נפטר ר' יהושע זעליק. | ||
לאחר פטירתו, נמצאו כתביו המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות. | לאחר פטירתו, נמצאו כתביו המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||