אברהם דוב הכט: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''אברהם דוב הכט''' (ה'[[תרפ"ב]] - ה'[[תשע"ג]]) - מתלמידי [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים אטוואצק|באטווצק]], שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], לחם בתוקף לתיקון החוק [[מיהו יהודי]], וכיהן כיושב ראש איגוד רבני אמריקה.

התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת הכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים הכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל.

ב[[תרצ"ט]] התכוננה קבוצת בחורים לנסיעה ל[[תומכי תמימים אטוואצק|אטווצק]], לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]], ולהצטרף לאחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), ועוד שני תלמידים{{הערה|[[בערל ליווי]] ו[[אברהם ברנצקי]].}} שנסעו בתחילת השנה. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, עם עוד חמישה חברים ור' ישראל ג'ייקובסון.

אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השנייה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, מרדכי פישר, כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. [[הרבי הריי"צ]] מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל.

בבוקרו של [[כ"ג מנחם אב]], יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]], שדיבר עמהם מספר דקות על גודל זכות הנסיעה לרבי, וברכם בהצלחה רבה בלימודים.

ביום רביעי ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ליעדה באטווצק שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. יומיים לאחר מכן, ביום שישי בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]].

קודם נסיעתם נכנסו אל [[הרבי הריי"צ]] ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: {{ציטוטון|שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט}} [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. ואכן ב[[נס|נסים]] גדולים הצליחה הקבוצה להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], חזרה לעבר [[ארצות הברית]].

בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לחופי ארצות הברית.

כשהגיע הרבי לארצות הברית, ב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], עבר ר' אברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]], עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]].

בחודש [[חשוון]] ה'[[תש"ו]] מונה ר' אברהם באופן רשמי לרב קהילת בני מגן דוד, שבשכונת בנסונהרסט - ניו יורק. הוא הקים מוסדות חינוך עבור ילדי הקהילה, ועם השנים קשר קשרים עם אישי ציבור רבים. דלתות רבני הספרדים היו פתוחות לפניו, והיה מרבה להשתתף בוועידות וכינוסים שונים.

במקביל להנהגת הקהילה הסורית, ניהל ביד רמה את איגוד רבני אמריקא, והשקיע במרץ רב לתיקון החוק האומלל - "[[מיהו יהודי]]", כשלצורך כך הוא מנצל את קשריו המסועפים עם ראשי הממשלה בארץ, שרים, חברי כנסת ועוד.

ר' אברהם דב נפטר ביום ראשון, [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית החיים]] "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].

*ארי הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בס. פרנסיסקו.

*ישראל הכט, [[שליח|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].

*הרב [[יוסף חיים קנטור]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת תאילנד

My Spiritual Journey: An Autobiography, 2006.

(7 בינואר 2013).