|
|
| שורה 11: |
שורה 11: |
| ==ביוגרפיה== | | ==ביוגרפיה== |
|
| |
|
| ר' '''אברהם דוב''' '''העכט''' נולד בשנת ה'[[תרפ"ב]] (1922) לאביו ר' [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער. | | ה[[חסיד]] ר' '''אברהם דוב העכט''' נולד בשנת ה'[[תרפ"ב]] (1922) לאביו ר' [[יהושע העכט]], מראשוני החסידים ב[[ארצות הברית]], ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער. |
|
| |
|
| בתחילה למד בישיבת [[חיים ברלין]] ב[[בראנזוויל]], ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן העכט|שלמה זלמן]] ו[[משה יצחק העכט|משה יצחק]], לישיבת [[תורה ודעת]] ב[[ווילאמסבורג]].
| | את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת [[חיים ברלין]] ב[[בראנזוויל]], ואחרי מספר שנים הצטרף לשני אחיו ר' [[שלמה זלמן העכט|שלמה זלמן]] ו[[משה יצחק העכט|משה יצחק]], לישיבת [[תורה ודעת]] ב[[ווילאמסבורג]]. |
|
| |
|
| ==התקרבותו לחסידות חב"ד== | | ==התקרבותו לחסידות חב"ד== |
|
| |
|
| התקרבותו של ר' אברהם לחסידות חב"ד החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור תניא שמסר ר' [[ישראל יעקובסון]] | | התקרבותו של ר' אברהם ל[[חסידות חב"ד]] החלה כאשר אחיו, שלמה זלמן, משך אותו להצטרף לשיעור [[תניא]] שמסר ר' [[ישראל יעקובסון]]. ר' ישראל הגיע לבראנזוויל מספר שנים אחרי משפחת העכט, ובזמן קצר כבר היה מעורה בחיי הקהילה, ופעיל בהפצת [[תורת החסידות]] בישיבות השונות. האחים העכט הפכו לבני בית אצל ר' ישראל. |
|
| |
|
| עם הגיעו של ר' [[ישראל יעקובסון]] לארצות הברית, קבע את מושבו בבראנזוויל בשכנות למשפחת העכט. ר' ישראל פעל בענייני הכלל בשכונה, והתמקד במסירת שיעורי חסידות בישיבות.
| | ב[[תרצ"ט]] התכוננה לנסיעה ל[[אטווצק]] קבוצת בחורים, לשהות וללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]]. הקבוצה מנתה את ר' אברהם דוב, אחיו ר' שלמה זלמן (ורעייתו), עם עוד חמישה חברים ור' ישראל יעקובסון. |
|
| |
|
| ר' ישראל לבד התעסקותו בעניני הכלל בשכונת בראנזוויל, פעל בשליחותו של הרבי הקודם בהפצת חסידות, ומסירת שיעורי חסידות בישיבות ליטאיות וכד'. גם לישיבת 'תורה ודעת' הגיע ר' ישראל כדי למסור שיעורים תניא, ובהמשך גם שיעורים בביתו לבחורים שהתענינותם גברה בתורת החסידות. עם הזמן החל האח הבכור שלמה זלמן להתקרב יותר ויותר לחסידות ולדרכי החסידות, ויחד עימו הביא גם את אחיו אברהם דוב לשיעורים, והיו מעין קבע בביתו של ר' ישראל.
| | אותם ימים היו טרום ימי [[מלחמת העולם השניה]], וההורים התנגדו בכל תוקף לנסיעה מסוכנת זו. אחד מחברי הקבוצה, [[מרדכי פישר]], כתב מכתב לרבי הריי"צ שהנסיעה התבטלה משום חשש ההורים. הרבי הריי"צ מיהר להשיב שאין מה לפחד כלל! |
|
| |
|
| בג' ניסן תרח"ץ, בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם ב"ג, ביתו של ר' ישראל, מי שלימד אותו חסידות. ר' ישראל, שבדיוק פעל על הבחורים לחזור דא"ח בכל שבת, תיאר רק שבוע קודם לכן את חזרת הדא"ח על ידי החתן המיועד במכתב שכתב אל השד"ר ר' מרדכי חפץ: "הנה בש"ק העבר חזר שלמה יחי' [העכט] את המאמר נעשה נא, והפליא את כל השומעים כזקן ורגיל חזר המאמר. שמחתי עברה כל גבול. על כל התלמידים עשה זאת רושם גדול עד מאד. והתקרבות והתחזקות כזה ללימוד דא"ח". מיד לאחר התנאים, הפסיק החתן את גילוח זקנו, דבר שעשה רושם גדול על כל בחורי הישיבה – הנשמע כדבר הזה – נער אמריקאי לא מגולח?!
| | ב[[יום שני]], [[כ"ג מנחם אב]], 11:30 בבוקר יצאה האוניה מחופי ארצות הברית. הנסיעה ארכה ארבעה ימים, וביום שני לפנות ערב הגיעה הקבוצה לחופי [[צרפת]], שם ערך להם קבלת פנים ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]]. |
|
| |
|
| בשנת תרצ"ט נסעו שישה בחורים אל אטווצק שבפולין על מנת לשהות שם וללמוד אצל הרבי הקודם שעליו כל-כך שמעו קודם לכן. ר' אברהם דוב נסע יחד עם עוד חמשה מחבריו ר' מרדכי דוב אלטיין, מאיר גרינברג, זרח גורדון, יצחק קאלאדני ומרדכי פישר. לנסיעה זו הצטרף גם אחיו של ר' אברהם ר' שלמה זלמן ורעייתו חיה, ור' ישראל יעקבסאהן הממונה על שליחתם.
| | באותה הזדמנות פגשו ר' אברהם וחביריו לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]]. הרבי דיבר עמהם מספר דקות על גודל זכותם, וברכם בהצלחה רבה בלימודם. |
|
| |
|
| באותם ימים טרופים, עת אדמת אירופה החלה לבעור אט אט, כל אחד ששמע על רעיון מטורף זה, לנסוע לעבר האש, עת אין אף אחד יודע מה ילד יום, לא יכל להבין על מה ולמה, האם אין מספיק ישיבות בארה"ב שמוכרחים להרחיק לכת אל תוך הסכנה? דבר זה לא היה ניתן להבין בשכל אנושי. ומשום כך עלה חשש בלב הוריהם של הבחורים, וכן בליבם של הבחורים עצמם, האם כדאית היא נסיעה זו?
| | ב[[יום רביעי]] ר"ח [[אלול]], הגיעה הקבוצה ל[[אטווצק]] שב[[פולין]]. את הקבוצה קיבלו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[יהודה עבער]] והתלמידים הוותיקים. |
|
| |
|
| בשלב כלשהוא, התיישב הבחור מרדכי פישר וכתב מכתב אל הרבי הקודם בו הוא כותב, שנסיעתם בוטלה עקב פחדם של הוריהם, ושאל האם לנסוע או לא?
| | ב[[יום שישי]] בצהריים נכנסו חברי הקבוצה ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]], וזכו לשמוע [[מאמר חסידות]]. |
| תשובתו של הרבי לא אחרה לבוא, ובמילים ברורות השיב: שאין להם ממה לפחד כלל!
| |
|
| |
|
| כששמע זאת ר' אברהם יחד עם חבריו, נפלטה אנחת רווחה מפיהם, כעת יש להם ברכה ההסכמה מאת הרבי עבור העניין ואין להם ממה לפחד כלל וכלל. כעת לאחר שהגיעו למסקנא הבלתי ניתנת לשינוי אשר הם נוסעים, היה צורך לדאוג עבור הדרכונים והאשרות כניסה לפולין.
| | ===בחזרה לארצות הברית=== |
|
| |
|
| בהשתדלותו של ר' ישראל יעקבסאהן, קיבלו הבחורים את האשרות הנסיעה והדרכונים במהירות, וכך החל ר' אברהם לספור את הימים, לקראת היום המיוחל בו יסעו הם אל הרבי.
| | פחות משבוע עם הגעתם של ר' אברהם וחבריו אל הרבי, קיבלו הוראה מהשגרירות האמריקאית, שעליהם לעזוב את אדמת פולין. |
|
| |
|
| יום שני בבוקר השכים ר' אברהם והלך על עבר בית הדואר מתוך ציפייה לראות האם הגיעו עבורו האשרות עבור הנסיעה. ברגע שחזר הביתה עת עדיין הוריו ישנו העיר ר' אברהם את אימו והראה לה בהתרגשות את האשרות. אימו שהייתה בבהלה מעניין הנסיעה, העירה מיד את בעלה. הוריו היו בהלם מעצם בקשתו עבור דרכון בימים טרופים אלו. אך בראותם את רצונו העז לנסיעה, ואת דבקותו במטרה, החליטו לתת לו למלאות את רצונו, והחלו יחד לערוך את ההכנות לנסיעה המיוחלת ביום רביעי בשעה 11:30 בבוקר.
| | קודם נסיעתם נכנסו אל הרבי הריי"צ ליחידות, והרבי בירכם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט" [בתרגום חופשי: שהשם יתברך יעזור שנתראה בבריאות]. |
|
| |
|
| יום רביעי 11:30 בבוקר, המזח כבר הרבה זמן לא היה נראה כמו איך שהוא היה נראה באותה עת, קולות השמחה והריקודים של אנ"ש והתמימים שהגיעו ללוות את התמימים הנוסעים לרבי, לא רק בני המשפחה עמדו שם בעיניים דומעות בסתר, עמדו שם רבים מחסידי חב"ד באותה תקופה, ששמעו על דבר הנסיעה המיוחדת, כולם היו שותפים בנסיעה זו...
| | ב[[נסים]] גדולים הצליחו להימלט מפולין, ולהגיע אל העיר [[ריגא]], לעבר ארצות הברית. |
|
| |
|
| ביום שני לפנות ערב, הגיע בשלום ר' אברהם עם חבריו אל עבר צרפת, שם חיכה להם החסיד ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, שליווה אותם והסביר להם את דרכם בברכת הצלחה רבה.
| | בחודש [[חשוון]] ה'[[ת"ש]], הגיעה הקבוצה לארצות הברית. |
|
| |
|
| שם פגש ר' אברהם לראשונה את הרבי, אז חתנו של הרבי הקודם, הוא קידם אותנו בברכה לפני נסיעתנו ברכבת הארוכה לעבר וורשא, שם דיבר עימם הרבי על מעלת הזכות שיש בידם, שנוסעים הם אל הרבי, ללמוד אצלו ולהיות בזיוו. הוא בירך אותם בברכת הצלחה רבה בלימודם ובזה נפרדו לדרכם.
| | כשהגיע הרבי לארצות הברית, ב[[ט' אדר]] ב' ה'[[ת"ש]], עבר ר' אברהם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] שפתח הרבי, שם למד עד חתונתו בשנת ה'[[תש"ד]] עם מרת ליבא גרונהוט. לאחר חתונתו העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר [[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]]. |
| ביום רביעי ר"ח אלול שבוע ימים לאחר שעזב ר' אברהם את ניו-יורק הגיע הוא וחבריו אל העיר אטווצק שבפולין. בישיבה התקבלו הם בברכה ע"י ראש הישיבה ר' יהודה עבער, וע"י התלמידים ששהו שם כבר.
| |
|
| |
|
| את המפגש הראשון עם הרבי הקודם, עשו הם ביום שישי בצהריים. ר' ישראל יעקבסאהן נכנס עימם יחד, עת חזר בפניהם הרבי מאמר חסידות שנחרט בהם לנצח...
| | במסצ'סטס פתח ר' אברהם [[ישיבה]] ומוסדות [[תורה]], ועסק בעצמו בגיוס הכספים עבור המוסדות. |
|
| |
|
| יום חלף, עוד יום חלף, אדמת פולין כבר החלה לבעור, עדיין לא הספיק ר' אברהם וחבריו ליישב בשלווה מטורח הדרך שעבר עליהם, אך מיד קפץ עליהם רוגזו של הצורר הנאצי...
| | ==רב קהילת הסורים== |
|
| |
|
| עם פרוץ המלחמה קיבלו הם הודעה מהשגרירות האמריקית שבאטווצק, בתור אזרחים אמריקאיים שעליהם לעזוב מיד את אדמת פולין, ר' ישראל יעקבסאהן הצליח להימלט עוד באותו יום, אך ר' אברהם וחבריו נשארו עדיין תקועים באדמת פולין.
| | בקיץ ה'[[תש"ה]] נסע ר' אברהם עם רעייתו לנופש בהרים. בכפר נופש היה בית כנסת אחד, בו חלקו במשותף האשכנזים והספרדים. |
|
| |
|
| לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. הרבי הריי"צ התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט [=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].
| | מספר שנים לאחר מכן חזר חזרה ל[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ונתמנה לרב קהילת הסורים. |
| | |
| בניסי ניסים הצליח ר' אברהם וחבריו יחד עם אחיו שלמה זלמן ורעייתו חיה, לצאת את גבולות פולין, בברכתו של הרבי הקודם, ולהגיע אל עבר ריגא שם שבתו מספר ימים, בדרכם חזרה לעבר ארצות הברית בשלום. (אודות כל סיפור שהייתם באטווצק וסיפור יציאם בשלום מפולין יש להקדיש פרק בפני עצמו ועוד חזון למועד).
| |
| | |
| לארצות הברית, הגיע ר' אברהם עם חבריו בחודש חשון ת"ש, כשהם מצפים ומייחלים לבואו של הרבי הקודם, אצלו שהו קודם לכן, בקושי כשבוע ימים.
| |
| עם בואו של הרבי הוקדם בט' אדר ב' ת"ש, וייסוד ישיבת תומכי תמימים בניו יורק, התיישב ר' אברהם להשלים וללמוד את מה שהחסיר את נסע לאטווצק. שם ישב ושקד על לימודו, עד חתונתו בשנת תש"ד עם מרת ליבא גרונהוט. אז העתיק את מושבו אל דרוצ'סטר בוסטון, מסצ'וסטס.
| |
| | |
| במקום מגוריו החדש, פתח ר' אברהם ישיבה ומוסדות תורה, אז החל להסתובב כגבאי צדקה ולחפש מקורות מימון עבור הישיבה אותה החזיק, עד שגם משם העתיק ר' אברהם את מושבו חזרה לברוקלין - ניו יורק כרב קהילת הסורים...
| |
| | |
| '''כיצד רב אשכנזי חסיד חב"ד ממונה להיות רב בקהילה סורית???
| |
| '''
| |
|
| |
|
| בקיץ תש"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הברית, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריו. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7:00 ל9:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד. | | בקיץ תש"ה נסע ר' אברהם יחד עם רעייתו לנופש באחד מאתרי הנופש אשר בארצות הברית, שם באותו אתר נופש היו שוהים גם חבריו. באותו מקום נופש היה בית כנסת אחד שחולק בין האשכנזים לספרדים. הספרדים היו מקיימים בו מנינים בין השעות 7:00 ל9:00 בבוקר והאשכנזים אחריהם. ולתפילות מנחה וערבית היו מצטרפים ומתפללים יחד. |