|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| '''*אפרים זלמן סודקביץ*'''
| |
|
| |
|
| '''אפרים זלמן סודקביץ''' (הנקרא '''ר' זלמן''') נולד ב[[פולין]], ב[[ט"ו טבת]] תרע"ה לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה.
| |
| ר' זלמן נודע בהתמסרות מיוחדת לטובת הזולת, גם במחיר של [[מסירות נפש]]. עזר ודאג לפרנסתם של יהודים רבים תחת שלטון האימים של [[רוסיה הקומוניסטית]]. היה ממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]].
| |
| ר' זלמן נפטר באור ל[[כ"ו טבת]], [[ה'תשע"ג]].
| |
|
| |
|
| |
| ==נדודיו==
| |
| כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות [[פולין]] ועברה ל[[מוסקבה]], [[רוסיה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את ביתו עם גב' סימה שתחי' בת למשפחת לוין החסידית מהעיר [[נעוול]].
| |
| בימי [[מלחמת העולם השניה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים וממוסקבה הגיע עד ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים.
| |
|
| |
| ==שהותו ברוסיה==
| |
| כל זמן משך שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום. המצב הכלכלי וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים.
| |
| לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן חומר גלם ומכונות, מהם היו אורגים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.
| |
|
| |
| ==בריחתו מרוסיה==
| |
| בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר במוסקבה, שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא.
| |
| במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.
| |
| לאחר הבריחה השתקעו החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב[[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]].
| |
| מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בפריז שהה ר' זלמן כשנתיים עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ט]].
| |
|
| |
| ==בארץ ישראל==
| |
| בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מהרבי הריי"צ להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן.
| |
| לפרנסתו פתח מכולת ששימשה את תושבי הכפר, ובהמשך גם מפעל מזגנים.
| |
|
| |
| מיד עם הקמת כפר חב"ד מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד.
| |
|
| |
| ==בהתוועדות עם הרבי שליט"א==
| |
| לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[זלמן שניאורסאהן]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי שליט"א]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי שליט"א (בתרגום חופשי): "שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]] על פסוק X וX". ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פיתרון לבעיה אודותה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =
| |
| עזר רבות לחסידים שנתפסו, כמו ר' מול'ע פרוס ור' יוסף מוצ'קין, כשנשלחו למחנה עבודה. ר" זלמן שיחד את אחד ממפקדי המחנה שהעביר להם תפילין.
| |
| ר' זלמן ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הם קיבלו חומר גלם לביתם ומהם ארגו גרביים שאותם דאג ר' זלמן למכור.
| |