10,863
עריכות
אפרים זלמן סודקביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקונים שונים
מ (←נדודיו: עיירה, לא עיר) |
מ (תיקונים שונים) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות [[פולין]] ועברה ל[[מוסקבה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את ביתו עם גב' סימה שתחי', בת למשפחת לוין החסידית מהעיירה [[נעוועל]]. | כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות [[פולין]] ועברה ל[[מוסקבה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את ביתו עם גב' סימה שתחי', בת למשפחת לוין החסידית מהעיירה [[נעוועל]]. | ||
בימי [[מלחמת העולם השניה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים וממוסקבה | בימי [[מלחמת העולם השניה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, וממוסקבה עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים. | ||
==שהותו ברוסיה== | ==שהותו ברוסיה== | ||
במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים. | |||
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן | |||
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם. | |||
==בריחתו מרוסיה== | ==בריחתו מרוסיה== | ||
בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר | בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא. | ||
במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. | במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. | ||
לאחר הבריחה | לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב[[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]]. | ||
מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בפריז שהה ר' זלמן כשנתיים עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ט]]. | מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בפריז שהה ר' זלמן כשנתיים עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ט]]. | ||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה | בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן. | ||
לפרנסתו פתח מכולת ששימשה את תושבי הכפר, ובהמשך גם מפעל מזגנים. | לפרנסתו פתח מכולת ששימשה את תושבי הכפר, ובהמשך גם מפעל מזגנים. | ||
עם הקמת כפר חב"ד מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד. | |||
==בהתוועדות עם הרבי שליט"א== | ==בהתוועדות עם הרבי שליט"א== | ||
לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[זלמן שניאורסאהן]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי שליט"א]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי שליט"א (בתרגום חופשי): "שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]] על פסוק | לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[זלמן שניאורסאהן]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי שליט"א]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי שליט"א (בתרגום חופשי): "שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]] על פסוק זה וזה (הרבי ציין לפסוק מסוים)". ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פיתרון לבעיה אודותה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש). | ||