הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר .. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.

הכנסת הראשונה שנבחרה ב[[תש"ט]] כיהנה תקופה של שלושים חודשים, עד י"ח ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]].

במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה.

ב[[כ"ד]] ב[[סיוון]] [[תשי"א]] הורה הרבי<REF>אגרות-קודש כרך ד' עמוד שמה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה</REF>: על של עתה באתי להדגיש .. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר.

ולעצם הבחירה קובע הרבי: ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה.

הרבי השקיע מאמצים גדולים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת<REF>ראה למשל אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רצ-רצא, תמד</REF>. לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב<REF>איגרות-קודש כרך יח עמוד תקנד</REF>: זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".

והוראותי להנהלת אגודת חב"ד בארץ הקודש ת"ו, ובוודאי פרסמוה מכבר.

לקראת הבחירות לכנסת השישית - תחילת שנת [[תשכ"ו]] - יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען "הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות". הרבי פירסם מכתב ארוך ומנומק בו הוא מנתח לפרטים ("בשטח השכר וההפסד", "הטענות נגד חזית דתית", "טעמי השוללים חזית דתית", "התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית") את המצב, וקובע<REF>בסיומו של המכתב הנדפס ב[[לקוטי שיחות]] כרך כא עמ' ‎.424‏</REF>: שכל אלו המפלגות או הסיעות או האנשים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי בארץ-הקודש ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחינו בני-ישראל באה"ק ת"ו.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית.

"כאשר נודעו לי התוצאות של הבחירות לכנסת השביעית", אמר הרבי לעיתונאי שמואל אבידור<REF>'פנים אל פנים' גיליון 365 עמ' ‎51-61‏</REF>, "ערכתי השוואה בין התוצאות הללו לבין מה שהיה בבחירות לכנסת השישית. חיפשתי את השפעת 'ששת הימים' בתוך תוצאות הבחירות, אך הזדעזעתי כאשר לא מצאתי שום שינוי יסודי.

"הכול נשאר כתמול שלשום". ניסה העיתונאי ש.א. להעיר: אולי נובע הדבר מכך שאין אזרחי ישראל מחשיבים ביותר את הכנסת ולכן היו אדישים לגבי הבחירות? הרבי משסע את דברי: "לא, לו היו אזרחי ישראל אדישים לגבי הכנסת, הרי לא היו הולכים כשמונים ושישה אחוזים אל הקלפי. אם הלכו לבחור, סימן שלא היתה אדישות. אין זלזול כלפי הכנסת, מה שיש כאן, זהו רק אות לכך כי אכן פג הרושם של 'ששת הימים' ולא יצר בתוך האנשים את אותה מהפכה שהמאורע הזה צריך היה ליצור".

לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".  

הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

בחורף [[תשל"ז]] מבקר מר מנחם בגין אצל הרבי. הוא מספר לרבי כי בכוונתו לפרוש. הרבי דורש ממנו להציג מועמדות גם בבחירות הבאות. מר בגין שומע לעצת הרבי ובסופו של דבר הוא זוכה בראשות הממשלה.

לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"א]] חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו<REF> במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א</REF>: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.

לקראת הבחירות בשנת [[תשד"מ]] לא יצאה הוראה מיוחדת מאת הרבי. ההפתעה הגדולה היתה לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"ט]], שבה חרג הרבי ממנהגו והורה "באופן יוצא מן הכלל" לתמוך ולפעול למען רשימת [[אגודת ישראל]] (שהתאחדה אז עם פועלי אגודת ישראל, ומולה התמודדה רשימה

מיד אחרי הבחירות קיבל הרב אהרונוב{{מקור}} הוראה מאת הרבי להודיע לכל בתי-חב"ד כי מכאן ולהבא עליהם לחזור לעמדה המסורתית הבלתי-מפלגתית של חב"ד ולפעולות הפצת התורה והחסידות, ולא לעסוק עוד בענייני מפלגות. הוראה זו עמדה במבחן כבר בבחירות לרשויות המקומיות באותה שנה.

לאחר הבחירות הקדיש הרבי לנושא שיחה מיוחדת בשבת פרשת חיי-שרה<REF>'התוועדויות תשמ"ט' כרך א' עמ' ‎553-853‏.</REF>:

ובזה גופא - מן הקל אל הכבד, כלומר, לדון תחילה (לאחרי ההתדברות בנושא המוסכם על כולם) בנושאים שאינם מחולקים כל כך, ולעבור אחר כך לנושאים מסובכים יותר וכו'.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.

כשד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.

כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה<REf>שיחת ש"פ תבוא תשמ"ו</REF>.

*[[בחירות תשמ"ט]]

*[[אגודת ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]