2,628
עריכות
←דעת הרבי
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
כבר בשנת [[תשכ"ב]] כאשר הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן, בהמשך לפיתחה טכנולוגיות במטרה להגיע אל הירח, אמר הרבי (ב[[יחידות]] עם העיתונאי [[שלמה נקדימון]]) כי להגיע לירח זה ענין טכני שניתן לבצעו. את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח... ולתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור{{הערת שוליים|"הרבי" עמ' 39}}. | כבר בשנת [[תשכ"ב]] כאשר הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן, בהמשך לפיתחה טכנולוגיות במטרה להגיע אל הירח, אמר הרבי (ב[[יחידות]] עם העיתונאי [[שלמה נקדימון]]) כי להגיע לירח זה ענין טכני שניתן לבצעו. את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח... ולתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור{{הערת שוליים|"הרבי" עמ' 39}}. | ||
לאחר הנחיתה הראשונה על הירח ב[[אב]] [[תשכ"ט]] הסביר הרבי לאלו שראו בהנחיתה על הירח סתירה למש"כ | לאחר הנחיתה הראשונה על הירח ב[[אב]] [[תשכ"ט]] הסביר הרבי לאלו שראו בהנחיתה על הירח סתירה למש"כ "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"{{הערת שוליים|תהילים קטו, טז}} ולהנאמר בברכת [[קידוש לבנה]] "ואיני יכול לנגוע בך" וכדומה, כי אין בכך סתירה כלל{{הערת שוליים|ראה ממכתב אלול תשל"א - לקו"ש טו עמ' 479}}{{הערת שוליים|ממכתב אייר תשכ"א - רעיון השבוע ה עמ' 9. תרגום מאנגלית}}, כמו"כ למד מזה הוראה בעבודת השם{{הערת שוליים|בהתוועדות שבת ז' טבת תשכ"ט, ימים ספורים לאחר שמשימת 'אפולו 8' הסתיימה בהצלחה כשלראשונה בהיסטוריה חגה חללית מאויישת סביב לירח.}}. | ||
{{ציטוט | |||
|מרכאות=כן | |||
|מקור=ממכתב אייר תשכ"א | |||
|תוכן=שאלה: כיצד ניתן לתרץ את הסתירה בין חקר החלל, במיוחד בנוגע לאפשרות נחיתה על הירח, ובין הנאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם". | |||
תשובה: הפסוק משתמש במושג "ארץ" במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספירה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג "שמים" עם המושג "כוכבי לכת". הכוכבים, כוכבי לכת, הירח וכו' - אינם קרויים "שמים", כיון ש"שמים" הוא דבר רוחני, ואילו "גרמי השמים" האמורים הם פיזיים ושייכים לעולם הגשמי. | |||
הקב"ה ברא את "גרמי השמים" כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. כך גם העובדה שהקב"ה ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח. | |||
משמעותו של הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", היא: בעוד שהקב"ה נמצא בכל מקום, לרבות ב"שמים", הרי את מקומו של האדם קבע ב"ארץ" - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר.}} | |||
== ראו עוד == | == ראו עוד == | ||