אילת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 626 בתים ,  26 ביולי 2012
מאין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
'''אביסל יידישקייט'''  (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.
'''אביסל יידישקייט'''  (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.


==חינוך חסידי באילת==  
==מוסדות חב"ד אילת==
ברבות השנים הצטרפו לפעילות בעיר גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר.


בשנת [[תש"נ]] נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים.  
===גני ילדים===
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.  


לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו מבנה עבור הגן. החינוך בגן שהצליח מעל המשוער, גרר לפתיחת גן נוסף.  
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.  


פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים.  
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.


גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב גליצנשטיין נערמו בעיות גדולות בדרך לקבלת רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי.
===בית ספר חב"ד===


בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ולכן התארחו במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.  
שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.


בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית.  
גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.
 
בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.
 
בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.


מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.
מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.


בשנת [[תשנ"ה]], התפתחה קהילת חב"ד והחלה לשגשג באופן לא צפוי. המוסדות במקום החלו להתנהל ביד רמה על ידי מקורבי חב"ד בעלי תשובה נמרצים, וכן על ידי מתנדבים אשר למרות שלא זכו לקבל על כך הנחיה מהרבי נרתמו לפעול במלא עוזם.
כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.
 
==בית חב"ד המרכזי==
 
בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.  
 
בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.
 
את הבניין מנהל בהצלחה מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.


==יהדות תיירותית==  
==יהדות תיירותית==  
589

עריכות

תפריט ניווט