שלום דובער גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בערי לאישה את מרת [[מינא גוראריה|מינא]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.

בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הוא מכר כמה מן הנדירים שבהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב גור-ארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונה של חב"ד עירער גור ארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו ברובם הגדול לידי אגודת חסידי חב"ד.