2,628
עריכות
יהודה קלמן מרלו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']] | [[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']] | ||
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''', נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]]. שימש כמרא דאתרא דקהילת קודש [[קראון הייטס]] במשך שנים, והנהיג את קהילתו ביד רמה. הוא היה מנושאי דגל האמונה ברבי [[מלך המשיח]], וגם לאחר [[ג' תמוז]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל. נפטר ב[[כ' | הרב '''יהודה קלמן מארלאו''', נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]]. שימש כמרא דאתרא דקהילת קודש [[קראון הייטס]] במשך שנים, והנהיג את קהילתו ביד רמה. הוא היה מנושאי דגל האמונה ברבי [[מלך המשיח]], וגם לאחר [[ג' תמוז]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר מחלה ארוכה וקשה. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
הרב יהודה קלמן מארלאו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם - בנו של יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער - ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל. | הרב יהודה קלמן מארלאו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם - בנו של יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער - ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל. | ||
==בארצות הברית== | ==בארצות הברית== | ||
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו. | לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו. | ||
למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' דוד שטאקהאמער שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של ר' יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם חסידות חב"ד באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים. | למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' דוד שטאקהאמער שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של ר' יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים. | ||
==חתונתו== | ==חתונתו== | ||
בד' [[אדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן הרב עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי שליט"א]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, כאן התקבלה בביתם של משפחת בעקער. | |||
לאחר החתונה עבד הרב כמחנך בליובאוויטשער ישיבה. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו. | לאחר החתונה עבד הרב כמחנך בליובאוויטשער ישיבה. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו. | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז אדר תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי. | במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז אדר תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי. | ||
תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]): | תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]): {{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}. | ||
בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשמ"ז]] קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה | בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשמ"ז]] קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה: {{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}. | ||
==מפיץ בשורת הגאולה== | ==מפיץ בשורת הגאולה== | ||