774
עריכות
מ (שוחזר מעריכה של 96.31.65.82 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''וִיטֵבְּסְק''' היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב[[תשס"ז]] 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס. | '''וִיטֵבְּסְק''' היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם [[רוסיה]] ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב[[תשס"ז]] 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס. | ||
== תולדות החסידות בעיר == | == תולדות החסידות בעיר == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] התגורר בעיר לאחר נישואיו והמשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש{{הערת שוליים|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}}. | |||
רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי | רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד עצמו. בה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות [[ליטה]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | ||
==רבני העיר== | ==רבני העיר== | ||
רבי [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר | רבי [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|יהדות ויטבסק עמ' 188.}}. | ||
הרב | הרב הירש בער רבה של העיר, קיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת אדמו"ר הזקן. | ||
בשנת [[תרפ"ג]] הרב [[יהושע נימוטין]] שימש כרב העיר. | בשנת [[תרפ"ג]] הרב [[יהושע נימוטין]] שימש כרב העיר. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
==מוסדות חב"ד בעיר== | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
*לפני [[מלחמת העולם השניה]] | *לפני [[מלחמת העולם השניה]] שכנה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ישיבת חב"ד המרכזית ב[[ברית המועצות]]. הרב [[אליהו פאר]] תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים. | ||
*מקווה חב"ד. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב [[ברוך שיפרין]]. | *[[מקווה חב"ד]]. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב [[ברוך שיפרין]]. | ||
=== אירועים במהלך השנים === | === אירועים במהלך השנים === | ||
* | *אדמו"ר הזקן נישא עם ביתו של ר' [[יהודה לייב סגל]] מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא הי' יהודי עשיר, והוא רצה לתת 5000 שקלי זהב לנדוניא לחיי הנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים – בתנאי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. שאף א' לא יתערב. והוא הסכים. ואז, באותה שנה, הרבי הקודם סיפר, אדמו"ר הזקן, בהסכמת אשתו, מסר את הכסף לקנות אדמה כדי לעזור לאנשים להסתדר, שיוכלו לעבוד עבודת אדמה. ידוע שאדמו"ר הזקן מאד הי' בעד שהיהודים יסתדרו בעבודת אדמה, כי זה עבודה יותר נקי'ה. | ||
*בי' כסלו תקפ"ז יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים | *בי' כסלו [[תקפ"ז]] יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי [[אדמו"ר האמצעי]] שולח כספים ל[[ארץ ישראל]]. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה. | ||
*בשנת [[תר"ח]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הגיע לויטבסק על מנת להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו | *בשנת [[תר"ח]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הגיע לויטבסק על מנת להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנה]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר|מאמרי]] [[דא"ח]] ברבים. | ||
*בשנת [[תרכ"ז]] אדמו"ר המהר"ש מינה את | *בשנת [[תרכ"ז]] אדמו"ר המהר"ש מינה את ה[[רשב"ץ]] ל[[שד"ר]] בויטבסק ובעוד יישובים. | ||
*בשנת [[תרס"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] שליח לויטבסק על מנת לקנות כלי אוכל | *בשנת [[תרס"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] שליח לויטבסק על מנת לקנות כלי אוכל ל[[ליל הסדר]] הראשון ב[[ליובאוויטש]] בו אכלו כל ה[[תמימים]] ביחד והוכרז על [[סעודת משיח]]. | ||
*בשנת [[תרפ"ב]] | *בשנת [[תרפ"ב]] הפצירו ברב [[יהושע נימוטין]] לשאת בעול הרבנות, [[אדמו"ר הריי"ץ]] השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר. | ||
*בשנת [[תרפ"ז]] בקיץ נפתחה בעיר מחלקת [[תומכי תמימים]]. | *בשנת [[תרפ"ז]] בקיץ נפתחה בעיר מחלקת [[תומכי תמימים]]. | ||
שורה 41: | שורה 41: | ||
==חסידים מפורסמים בעיר == | ==חסידים מפורסמים בעיר == | ||
* | *הרב [[יהודה עבער]] (ראש ישיבת תומכי תמימים). | ||
* | *הרב [[אברהם דרייזין]] (משגיח). | ||
* | * הרב [[שניאור זלמן לויטין]] (משגיח). | ||
* | *הרב [[נחום לבקובסקי]] (משגיח). | ||
* | *הרב [[רפאל כהן]] (מגיד שיעור). | ||
* | *הרב [[אריה לייב ליפסקר]] (משגיח). | ||
* | *הרב [[נחום גולדשמיד]] (משפיע באחת הכתות). | ||
* הרב דובער יפה (משפיע בישיבה). | * הרב [[דובער יפה]] (משפיע בישיבה). | ||
* הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] | * הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] (חתנו הוא הרב [[דובער חן]]). | ||
*הרב [[אברהם פריז]]. | *הרב [[אברהם פריז]]. | ||
*הרב | *הרב [[משה לייב גינזבורג]]. | ||
*הרב [[אליהו פאר]] | *הרב [[אליהו פאר]] דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים. | ||
*הרב [[ברוך שיפרין]] | *הרב [[ברוך שיפרין]] (חתנו של הרב אליהו פאר). | ||
*הרב ברוך מויטבסק"{{הערת שוליים|לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של [[זלמן רודרמן]].}}. | *הרב [[ברוך מויטבסק]]"{{הערת שוליים|לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של [[זלמן רודרמן]].}}. | ||
=== תלמידי הישיבה === | === תלמידי הישיבה === |