102
עריכות
קובנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה. הגהה.
אין תקציר עריכה |
(עריכה. הגהה.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:קובנה.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת חב"ד בעיר קובנה]] | [[תמונה:קובנה.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת חב"ד בעיר קובנה]] | ||
'''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה בליטא, שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם היתה עיר הבירה של ליטא. | |||
חסידי חב"ד בקובנה | ==חסידי חב"ד בקובנה== | ||
בקובנה התגוררו כמאה משפחות חב"דיות לפני השואה. במרכז העיר קובנה, עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית מדרש של חסידי חב"ד, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות. בית כנסת חב"ד, גם היה מרכז לכלל החסידים בעיר. והתפללו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. | |||
בית כנסת חב"ד, היה | חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו. | ||
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הנודע הרב [[יהושע אייזיק ברוך]] הי"ד. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרה"ח ר' סנדר [בלוי?]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הנודע הרב [[יהושע אייזיק ברוך]] הי"ד. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרה"ח ר' סנדר [בלוי?]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==העיר במלחמת העולם השניה== | ==העיר במלחמת העולם השניה== | ||
בקיץ תש"א פלשו הנאצים לליטא. ובכ"ט בסיון נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בעיירה סלבודקה, שבפרברי קובנה. | |||
חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום מצוות. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: "עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם [[תניא]]. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות". חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו. | |||
ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' במר-חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. | מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מצד רוסיה. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' במר-חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. | ||
ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. בקיץ תש"ד עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את אולוסיית הגטו למחנות בתוככי גרמניה. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו הרוסים. | |||
רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו | רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מתוך הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' [[לייב זיסמן]], חסיד חב"ד המתגורר בניו יורק. | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]] | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||