פרשת אחרי מות: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הקדמה''': פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שב[[פרשת שמיני]] מסופר על מותם של שני בני [[אהרן]], בעת שהקריבו אש זרה על ה[[משכן]], זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה ה[[תורה]] עם פרשיות [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] בהן קראנו על [[נגע]]ים שונים של [[צרעת]].  

*'''ראשון''' - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, [[נדב]] ו[[אביהו]], כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מ[[הקב"ה]]. ה' הזהיר את אהרן לא להתקרב ל[[ארון הברית]] שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ב[[יום הכיפורים]]. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת הבגדים מבגדי זהב לבגדי לבן, טבילות ב[[מקווה]] ל[[טהרה]], והקרבת [[קרבנות]] על ה[[מזבח]] ל[[כפרה]] לפני ה'.

*'''שלישי''' - ה' קובע את יום הכיפורים [[י' בתשרי|ביום העשירי]] ל[[חודש תשרי]]. זהו גם היום בו [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] בפעם השניה כאשר הביא עימו את [[לוחות הברית]] השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את [[עגל הזהב]]. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר ב[[תורה שבעל פה]] מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי עור וקיום יחסי אישות.