משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עליתו לארץ ישראל
(←מאסרו) |
|||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת תרצ"ז קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל.כאן קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ברמת ג. הוא אכן נענה להזמנה,ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן. | בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת תרצ"ז קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל.כאן קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ברמת ג. הוא אכן נענה להזמנה,ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן. | ||
ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב משה אקסלורד, וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש. | ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלורד]], וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש. | ||
במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן. | במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן. | ||
גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. על כך כתב הרב שלמה יוסף זוין: "שקדנותו בתורה הייתה במידה בלתי רגילה, אפילו בזמן שעול הרבנות של קהילה חשובה היה נופל עליו, כל שכן כשבא לארץ ישראל וישב במנוחה בבית בנו. הרבה כל ימיו לכתוב חידושי תורה, כתב לעצמו וכתב לאחרים תשובות על שאלות מעשיות בהוראה. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. עיניו ושפל ברך היה כל ימיו. כאח וכרע התהלך עם כל אדם. לא תמיד ההרצה והאהבה מזדהות. יש נערץ ואינו אהוב כמו שיש להיפך. את הרב עמרמי העריצו ואהבו כאחד. העריצוהו כגדול ואהבוהו כחבר. העריצוהו מרחוק ואהבוהו מקרוב". | גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. על כך כתב הרב שלמה יוסף זוין: "שקדנותו בתורה הייתה במידה בלתי רגילה, אפילו בזמן שעול הרבנות של קהילה חשובה היה נופל עליו, כל שכן כשבא לארץ ישראל וישב במנוחה בבית בנו. הרבה כל ימיו לכתוב חידושי תורה, כתב לעצמו וכתב לאחרים תשובות על שאלות מעשיות בהוראה. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. עיניו ושפל ברך היה כל ימיו. כאח וכרע התהלך עם כל אדם. לא תמיד ההרצה והאהבה מזדהות. יש נערץ ואינו אהוב כמו שיש להיפך. את הרב עמרמי העריצו ואהבו כאחד. העריצוהו כגדול ואהבוהו כחבר. העריצוהו מרחוק ואהבוהו מקרוב". | ||
הגאון החסיד הרב מרדכי שמואל אשכנזי, מרא דאתרא דכפר חב"ד, מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש ישיבת חב"ד בתל אביב, אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל | הגאון החסיד הרב מרדכי שמואל אשכנזי, מרא דאתרא דכפר חב"ד, מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש [[ישיבת חב"ד בתל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל. | ||
מפליא הדבר שהרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה. | |||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||