33,627
עריכות
משה ובר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←הערכה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ובר]] | ||
הרב '''משה ובר''' ([[ה' בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' [[תש"ס]] 2000) היה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע (חב"ד)|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"ר]]ים ורבנים, בראשם הישמח משה - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני. | הרב '''משה ובר''' ([[ה' בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' [[תש"ס]] 2000) היה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע (חב"ד)|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"ר]]ים ורבנים, בראשם הישמח משה - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
הרב משה ובר נולד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש האדמו"ר הריי"צ ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים. | הרב משה ובר נולד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש האדמו"ר הריי"צ ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
עם הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], רק תראה להם את הספר שלך". | עם הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], רק תראה להם את הספר שלך". | ||
===הערכה=== | ===הערכה=== | ||
[[קובץ:משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ובר]] | |||
נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי ירושלים בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל. | נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי ירושלים בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל. | ||