אכילה לפני התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אג"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], חי"ד ה'רפג.}}.  

מסופר, כי [[הרבנית רבקה]] חלתה בהיותה כבת 18 שנה שנת [[תרי"א]]. ציוה עליה הרופא שתאכל תכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה. הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, הלוא הוא ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח. על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות. בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה האדמו"ר ה"צמח צדק" באריכות ימים. היא נולדה בשנת [[תקצ"ג]] והסתלקה בשנת [[תרע"ד]].{{הערת שוליים|1=[[היום יום]].}}