שינויים

הוא הגיע מכפר קטן בבלרוס (רוסיה הלבנה) שנקרא "סטאַראָיעֶ-סעֶלעֶ" שפירושו "כפר ישן", ובעקבות שיבוש המבטא של יהודי האיזור נקרא הכפר בפיהם "סְטְרַשֶׁלֶה".מיוחס דור אחר דור לבעל השל"ה הקדוש, ומשכך יש אי-אילו חוקרים שטענו כי ישנה קירבת בשר בין אדמו"ר הזקן לרבי אהרן הלוי. 

מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן ללא ספק. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושימשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו. ובמצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן נרתם לאסוף סך כסף אדיר לפעול לשחרורו אצל השילטונות. בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן הופקד על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, (לעומת ו[[אדמו"ר האמצעי]] שהיה היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים). שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בעשרות שנים. במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה. הם גם נאסרו יחד עקב הלשנה, ויחד הושמו במאסר בממשלת הצאר, אך שוחררו לאחר זמן קצר.

במשך שנות חייו של בגלל סיבות שאינן ידועות לנו, מחמת שנשכחו לאורך הגלות, הובאה עליו דלטוריה בפני אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. הם גם נאסרו יחד עקב הלשנה, ויחד הושמו במאסר בממשלת הצארורבי אהרן נאלץ להעתיק את מקום מושבו בחזרה לסטראשעלא. הם שוחררו לאחר זמן קצרומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי, . ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן והחל ואף החל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, אך רוב חסידי אדמו"ר הזקן ורק מעטים כפפו עצמם לאדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו ממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו חסידיו לחסידות חב"ד. למרות עיקר המחלוקתניטשה ביניהם ביחס לשני דברים מרכזיים: העבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה, מופיעים כיום ניגוניו כחלק מניגוני חבובאופן של פנימיות אמיתית דווקא. ואילו אצל אדמו"דר האמצעי לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. עבודת ה' שלו מחלוקת נוספת היתה מתוך התלהבות גדולהביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי לעזור להגיע אל החסידות.

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב את ביאוריו ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט. דומה כי הוא היחיד שמזכיר בספריו את דעת החסידות ביחס לצמצום שקדם לצמצום הראשון שמובא בספרי הקבלה, אותה הוא מכנה "בקיעה".

באחת הסעודות בביתו של הרבי הריי"ץ ומאוחר יותר אצל הרבי, ביקש הרבי ביקשו להוציא לאור את ספריו לאורומאמריו הרבים שעדיין לא נדפסו והם ספונים בספריית חב"ד בכתבי-יד רבים, הן מצד ההשכלה הרבה שבהם והתועלת שיש בהם תועלת רבה לעבודת ה', וכן מחמת שמצב הדפים בהם מלכתחילה איננו טוב ובחלוף הזמן מצבם מחריף לאין-שיעור. אולם עד כה הדברים מתנהלים בעצלתיים ובחוסר מוטיבציה, מחמת שהספרן הראשי של ספריית חב"ד כבר הזדקן מאד.

*[[שערי היחוד והאמונה]] - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]].* [[שערי העבודה]] - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו [ספר של בינוניים]].*[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבועשאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, ה'תר"ב-ה'תרכ"ו.* שערי עבודה*הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'תרכ"ו‫*ספר עבודת הלוי, לבוב, ה'תר"בשער התפילה - עבד. ויש הסבורים כי הוא נמצא בכתב-ה'תרכיד בספרית חב"וד.

ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים. משכך, אולם מאז שנות השבעים, הם נדפסו קבוצת אנשים הרימו את הכפפה והדפיסום במהדורות רבותנוספות, ובהפצה נרחבת, כנראה על ידי חוגים המקורבים לחסידות סאטמר.