33,627
עריכות
שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מאבקו בהתבוללות ובמסיון
(←מאבקו בהתבוללות ובמסיון: עריכה) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. | הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. | ||
==מאבקו בהתבוללות ובמסיון== | ===מאבקו בהתבוללות ובמסיון=== | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על התחלנות שיטתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים הציעו ש"הליובאוויטשר יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]). | ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על התחלנות שיטתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים הציעו ש"הליובאוויטשר יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]). | ||
פעולה זו | הרב ליפשיץ ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. פעולה זו היתה מנוגדת ל'סוכנות היהודית' והמימסד המדיני, אך מאידך זכתה לגיבוי גדולי התורה. | ||
עם הזמן החל הרב לישפיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן לימוד התורה שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו, תשע"א.]] | [[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו, תשע"א.]] | ||
פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בהתאם לדברים אלו, המשיך הרשד"ב במלא המרץ בפעילות יד לאחים. הוא עמד בראש צוות של עשרות בחורים, והביא אלפי ילדים לחינוך טהור. בתוך כך אג גם למבוגרים: הוא פתח עשרות בתי כנסת בכל הארץ. סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבק חריף ועיקש כנגד המימסד, בענייני חינוך, יהדות לעולים אך גם בגזירות הדת כגון גיוס בנות, ניתוחי מתים ו[[מיהו יהודי]]. בכל אותו הזמן עמד בקשר רציף עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבי עצמו דאג לו וסייע לו במאד, כך גם, לדוגמא, כאשר נעצר הרשד"ב במהלך הפגנה, לחצה ה[[מזכירות]] על המדינה להביא לשחרורו המהיר. | בהתאם לדברים אלו, המשיך הרשד"ב במלא המרץ בפעילות יד לאחים. הוא עמד בראש צוות של עשרות בחורים, והביא אלפי ילדים לחינוך טהור. בתוך כך אג גם למבוגרים: הוא פתח עשרות בתי כנסת בכל הארץ. סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבק חריף ועיקש כנגד המימסד, בענייני חינוך, יהדות לעולים אך גם בגזירות הדת כגון גיוס בנות, ניתוחי מתים ו[[מיהו יהודי]]. בכל אותו הזמן עמד בקשר רציף עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבי עצמו דאג לו וסייע לו במאד, כך גם, לדוגמא, כאשר נעצר הרשד"ב במהלך הפגנה, לחצה ה[[מזכירות]] על המדינה להביא לשחרורו המהיר. | ||