משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה. | על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה. | ||
"חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת, אביה אהרון קריצ'בסקי היה איש יפה תואר מודרני, ומתלבש כמו פריץ. הוא היה נכנס אלינו בבגדים שבעיירה לא ראו כמותם מעולם. | "חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת, אביה אהרון קריצ'בסקי היה איש יפה תואר מודרני, ומתלבש כמו פריץ. הוא היה נכנס אלינו בבגדים שבעיירה לא ראו כמותם מעולם. | ||
"כשחמותי שרה– מינה היתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב, מיוחד "א צאצקע" כמו שנהגו לומר. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר | "כשחמותי שרה– מינה היתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב, מיוחד "א צאצקע" כמו שנהגו לומר. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו"אוכל ימים". לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת. | ||
"קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן. | "קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
"כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו"ר המהר"ש]] (או [[הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו בתרל"ט ואדמו"ר המהר"ש הסתלק ב[[תרמ"ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ". | "כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו"ר המהר"ש]] (או [[הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו בתרל"ט ואדמו"ר המהר"ש הסתלק ב[[תרמ"ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ". | ||
תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה | תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד בליובאוויטש. | ||