33,627
עריכות
ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קורות חייו
| שורה 6: | שורה 6: | ||
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]] | [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]] | ||
===לידתו וילדותו=== | |||
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון. | ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון. | ||
בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו. | בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו. | ||
===בחרותו=== | |||
בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. | בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. | ||