|
|
| שורה 23: |
שורה 23: |
|
| |
|
| הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כ[[מלך המשיח]], החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב כתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, אלה התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]. | | הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כ[[מלך המשיח]], החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב כתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, אלה התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]. |
|
| |
| ==המשגיח==
| |
| תקופת היותו משגיח בישיבה ב[[לוד]] ראויה לפרק בפני עצמו, הוא מסר את עצמו לגמרי לתלמידיו, דרישותיו היו עד הסוף רגיל היה לומר "תמים זה הנחת עצמותו" את זה הוא תבע ועל זה הוא מסר את עצמו כשהוא כורך בזה יחד קירוב גדול ותמיכה, ומצד שני לקיחת אחריות כשהיה צריך, הרב אשכנזי היה ידוע כאחד שלוקח ללב דבר שהשפיע על בריאותו (כמו שמובא לעיל) ואת כל הקורה בישיבה ועם הבחורים הוא היה לוקח אישית לא היה שייך אצלו לפטור בעיה בלי לרדת לעומקה.
| |
|
| |
| יומו בישיבה היה מתחיל בשעה שבע בבוקר בחסידות לאחמ"כ בהשגחה בתפילת שחרית, וכשהיו הבחורים נכנסים לשיעור [[נגלה]] בבוקר היה נעמד להתפלל תפילת שחרית חסידית ומלאת רגש. סדר אחד באמצע היום הוא הרשה לעצמו ללכת לביתו, ומיד לאחריו התייצב חזרה ב[[ישיבה]] עד לכיבוי אורות בשעה עשר וחצי בלילה.
| |
|
| |
| גם את השבתות היה חי בישיבה, כשבליל שבת בין מנחה לקבלת שבת נהג לתת שיחה לתלמידים בתוכה היה משלב הוראות לתלמידים תוכחות שיצאו מלב כואב ושאר עינינים הנצרכים, עד היום עשרות שנים לאחר מכן תלמידיו זוכרים ומצטטים פנינים מלילות שבת אלו. שהעמידו תלמידים ב''מענטשלעכקייט'' אנושיות ומידות טובות.
| |
| מסביב לשולחן השבת בביתו תמיד היו אורחים מתלמידי הישיבה, כשאת הקידוש של יום השבת ילדיו שמעו מרעייתו כי הוא היה בעיצומה של תפילת שבת בעבודה חסידדית מלאת רגש בזא"ל הישיבה, גם הבדלה ברוב הפעמים שמעו בני משפחתו אצל השכנים כי אבא בישיבה עדיין. במוצאי שבת היו באים לביתו הבחורים משיעור ב' בישיבה והוא היה קורא בפניהם מ[[לקוטי דיבורים]] על מנת לעוררם בדרכי החסידות.
| |
|
| |
| התמסרותו לתלמידים הייתה בצורה מעוררת התפעלות. הייתה לו קירבה והבנה לנפש הבחורים. תלמידים וביניהם כאלו גם הורים לתלמידים בעצמם מספרים שחבים לו את חייהם החסידיים והרוחניים לשיחות נפש במשרדו או בביתו, הוא אף חיפש דרכים מקורית על מנת לקדם תלמידים ומצא את התחום המיוחד והיחודיות של הבחורים, כך גם את המימון למבצע הלימוד בעל פה של הישיבה היא השיג בעצמו כשהובהר לו מהנהלת הישיבה שאין תקציב וכל זאת על מנת שלא לפגוע במורל של הבחורים, בימי החופש היה אפשר לפגוש אותו כשהוא מסדר את מחסן הישיבה או סוחב שולחנות על מנת להכין לשנה הבאה הוא לא ראה פחיתות כבוד בדברים הקשורים לישיבה, כשהיה צריך לתקן משהו או לסדר ולישיבה לא הייתה אפשרות כספית תיקן ושילם מכספו ולעיתים לא קיבל כלל החזר כספי.
| |
|
| |
| התוועדויותיו בישיבה היו לשם דבר שעות ארוכות היה יושב ומבאר מסביר מחדד ומחיה בדרכו האופיינית ובמקוריות רבה את דרכי החסידות, וכשראה לנכון לא חסך את שבט לשונו מביקורת הראויה להאמר. יחודיותו הייתה להראות בחיי היום יום איך חסידות וחסידים ודרכי החסידים מסתכלים על כל דבר ורואים אותו באור אחר אור חי עמוק וחסידי.
| |
|
| |
| רבים ממושפעיו המשיכו להיות בקשר איתו בישיבה גדולה, בקבוצה, בשידוכין ואפילו שידוכי הילדים היו מתייעצים איתו על כל צעד. כל מושפע שלו קיבל ממנו את התחושה שהינו האדם היחיד כרגע שמעניין אותו, אפשר היה באמצע הלילה להעיר אותו עם בעיה, מספרת רעייתו שלפעמים לא יכל להירדם בלילה עד שלא ידע שמיצה את כל מה שיכל לעשות וגם אז... מושפעיו ראו בו אבא.
| |
|
| |
|
| ==איש חסד== | | ==איש חסד== |