39,916
עריכות
שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. | '''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. | ||
טעם המצווה הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי | טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}. | ||
ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. | ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]]. | מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]]. | ||
== | ==בתורת החסידות == | ||
מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. | מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. | ||
===מהות הל"ט מלאכות=== | ===מהות הל"ט מלאכות=== | ||
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, | טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. | ||
בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן. | בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן. | ||