שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 448 בתים ,  17 באוגוסט 2011
מאין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


==ענינו==
==ענינו==
מצוות שבת ענינה הוא לשבות ממלאכה, שהם דרך כלל ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. טעם המצווה היא, כי עניין מלאכות אלו הוא [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. וכדוגמא לכך: המלאכות החורש והזורע וכו' שהם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהם, כי הוא יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, לכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. והבונה וכיוצא בו הוא תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים.
מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת.
===מהות הל"ט מלאכות===
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועליים ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.


בירור זה הוא מ[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בי"ע]], וצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. שעולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.
בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.


וכל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".
בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.
===האיסור לעשותן בשבת===
מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".


עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת [[מים דכורין]].
עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת [[מים דכורין]].
39,916

עריכות

תפריט ניווט