היתר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,586 בתים ,  17 באוגוסט 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערת שוליים|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערת שוליים|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים.


'''היתר''', הוא כל דבר שאינו אסור על ידי ה[[תורה]]; [[מעשה|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול|מאכלות היתר]].
== ה'היתר' בתורת החסידות ==
 
על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו.
על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכו', הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו.


הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.
הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.


אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר.
אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר{{הערת שוליים|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}.


אצל חסידים מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט").
אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}}


== ראה עוד ==
== ראו גם ==
*[[איסור]]
*[[איסור]]
== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45967 ומה שמותר – מיותר!] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

תפריט ניווט