33,627
עריכות
אברהם יעקב פרידמן (השלישי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקשר עם חב"ד
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הרב פרידמן הוא מעריץ של חסידות חב"ד. בהזדמנויות רבות מדבר על כך ועל הערצות את [[הרבי]]. בהיותו בעל זכרון נדיר ומקורב לבית רוזי'ן, הוא מרבה לתאר את הקשרים בין אדמו"רי חב"ד ובית רוזי'ן, החל מהקשר של סב סבו, רבי [[ישראל מרוז'ין]] עם [[אדמו"ר הזקן]] ועד לדורנו. | הרב פרידמן הוא מעריץ של חסידות חב"ד. בהזדמנויות רבות מדבר על כך ועל הערצות את [[הרבי]]. בהיותו בעל זכרון נדיר ומקורב לבית רוזי'ן, הוא מרבה לתאר את הקשרים בין אדמו"רי חב"ד ובית רוזי'ן, החל מהקשר של סב סבו, רבי [[ישראל מרוז'ין]] עם [[אדמו"ר הזקן]] ועד לדורנו. | ||
בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל הרבי. הראשונה הייתה ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]] שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת [[אדמו"ר הריי"צ]] עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר{{הערה|נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של [[הבעל שם טוב]] ש"[[מלאך]] מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים | בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל הרבי. הראשונה הייתה ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]] שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת [[אדמו"ר הריי"צ]] עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן והאיסור על פי [[שולחן ערוך]] למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר{{הערה|נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של [[הבעל שם טוב]] ש"[[מלאך]] מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. ריבוי מקרי החבלה בארץ הקודש בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את ארץ ישראל לשני חלקים. שלילת ההגדרה של "[[אתחלתא דגאולה]]" לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב [[המגיד ממזריטש]] ומרבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרחבת הענינים ראה בספר "בצל החכמה"}}. | ||
בעקבות דברי הרבי לרב פרידמן, אודות איסור מסירת שטחים, הצטרף הרב פרידמן לעניין. ביום [[כ"ג באלול]] שנת [[תשנ"ג]] השתתף בכנס ב"מרכז גוטניק" ב[[ירושלים]] ודיבר על הסכנה שבמסירת שטחים. דברים נוספים במעלת מלמחתו של הרבי בעניין שלימות הארץ אמר בבית מדרשו ב[[תל אביב]] ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ח]]{{הערה|מצוטטים בהמשך הערך}}. ב[[חודש חשוון]] [[תשנ"ט]] ערך בבית מדרשו מחאה יחד עם עמותת "פקוח נפש" כנגד ההסכמים שעושה הממשלה עם הערבים{{הערה|מדברי הרב פרידמן: "עם חתימת ההסכם נוצר מצב מיידי של פקוח נפש ונהרג יהודי בחברון. האם זהו שלום בטוח"?!}}. | |||
היחידות השניה הייתה באור ליום [[ט"ו בטבת]] [[תשמ"ד]] שנמשכה כשעה וחצי. ביחידות זו דיברו על הקשר בין [[אדמו"ר הריי"צ]] לאביו, הרבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] ועל מעלת [[מבצע תפילין]] ושלילת הטענות שיש נגד זה{{הערה|נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ביאור [[אדמו"ר הזקן]] למאמר רז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ביאור התפלה "משרתיו שואלים זה לזה". ביאורים בפירוש [[רש"י]] על הפסוק "איש כברכתו ברך אותם", בדברי חז"ל במכילתא "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", במאחז"ל "כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני", ובדברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה כו'". בענין מצבם של יהודי רוסיה והמסירות נפש שלהם על קיום התורה ומצוות, סיפר הרבי כי קיבל משם שאלה הלכתית מיהודי השומר [[שבת]] ב[[מסירות נפש]], אך מטרידה אותו השאלה, שהיות שיש יהודים שרואים שהוא הולך למקום עבודתו בשבת, והם אינם יודעים שהוא אינו עושה שם מאומה, אם כן האם מותר לו לקדש על יין שהרי לעיני הרואים הוא נחשב כמחלל שבת. כמו כן הוזכר אז הסיפור מהנודע ביהודה אודות הסייעתא דשמיא לפסק הלכה של מורה הוראה. דרך החסידות אינה בתעניות וסיגופים. שהקב"ה יתן ליהודים נסיון של עשירות. ביאור החסידות על הפסוק "והוא יכלכלך". עידוד להוצאת קבצים תורנים על ידי תלמידי הישיבות והכוללים, בהקשר לכך התבטא הרבי: "אחת בשנה" טוב עבור יום הכיפורים, אבל קובץ תורני צריך להוציא אחת לחדשיים או שלושה.}}. | היחידות השניה הייתה באור ליום [[ט"ו בטבת]] [[תשמ"ד]] שנמשכה כשעה וחצי. ביחידות זו דיברו על הקשר בין [[אדמו"ר הריי"צ]] לאביו, הרבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] ועל מעלת [[מבצע תפילין]] ושלילת הטענות שיש נגד זה{{הערה|נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ביאור [[אדמו"ר הזקן]] למאמר רז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ביאור התפלה "משרתיו שואלים זה לזה". ביאורים בפירוש [[רש"י]] על הפסוק "איש כברכתו ברך אותם", בדברי חז"ל במכילתא "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", במאחז"ל "כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני", ובדברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה כו'". בענין מצבם של יהודי רוסיה והמסירות נפש שלהם על קיום התורה ומצוות, סיפר הרבי כי קיבל משם שאלה הלכתית מיהודי השומר [[שבת]] ב[[מסירות נפש]], אך מטרידה אותו השאלה, שהיות שיש יהודים שרואים שהוא הולך למקום עבודתו בשבת, והם אינם יודעים שהוא אינו עושה שם מאומה, אם כן האם מותר לו לקדש על יין שהרי לעיני הרואים הוא נחשב כמחלל שבת. כמו כן הוזכר אז הסיפור מהנודע ביהודה אודות הסייעתא דשמיא לפסק הלכה של מורה הוראה. דרך החסידות אינה בתעניות וסיגופים. שהקב"ה יתן ליהודים נסיון של עשירות. ביאור החסידות על הפסוק "והוא יכלכלך". עידוד להוצאת קבצים תורנים על ידי תלמידי הישיבות והכוללים, בהקשר לכך התבטא הרבי: "אחת בשנה" טוב עבור יום הכיפורים, אבל קובץ תורני צריך להוציא אחת לחדשיים או שלושה.}}. | ||