שינויים

{{בעריכה}}

[[קובץ:מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]][[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"כנסת מרדכי"]]

הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה.

בשנת [[תער"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ובשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון [[תל אביב]] ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].

ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק'.

היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם ‏[[אדמו"ר הריי"צ]], ובמהלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ב[[רוסיה]], ואף על כך התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.